בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ספנקבלוג

" החיים נחלקים לנורא ולאומלל, אלה שתי הקטגוריות. בנורא נמצאים למשל כל המקרים הסופניים, את יודעת, ואנשים עיוורים, נכים. אני לא יודע איך הם מצליחים לעבור את החיים שלהם, זה מדהים בעיניי. והאומללים הם כל השאר. לכן עליך להיות אסיר תודה על שאתה אומלל, זה מזל גדול להיות אומלל".

וודי אלן
לפני 9 חודשים. 2 במרץ 2024 בשעה 10:24

הייתי אתמול בתל אביב. 

פעם הייתי מבלה המון בתל אביב- מסתובב ברחובות, פוקד תכופות  את בתי הקפה והמסעדות בעיר. 

שיינקין, נווה צדק, דיזינגוף, הטיילת. תל אביב הייתה מקום הבילוי העיקרי שלי- ככה זה כשאתה גר במרחק של חצי שעה נסיעה מהעיר.

כל כך אהבתי אותה- היא תמיד הייתה בעיניי צעירה, יפה ותוססת. יש בה קסם שאין בשום מקום אחר בארץ.

..אבל זה היה מזמן, מאז זרמו הרבה מים (ודגים מתים) בירקון. 

היום אני כבר כמעט לא מבלה בתל אביב (וגם לא מחוץ לתל אביב).

תל אביב שייכת לצעירים.

אתה ממש רואה את זה ברחובות העיר- כמעט כל המבלים בה צעירים, אתה כמעט ולא רואה ברחובות בני 30+.

נראה לי שנה הבאה אני חוגג בפתח תקווה.

yushi - תלוי איפה.
גם אני הייתי בתל אביב אתמול והיה נהדר :)
לפני 9 חודשים
פייה{O} - אתה כל הזמן כותב כאילו אתה בן 70.
לפי הבלוג שלך אתה בן 41, מה העניינים איתך??
לפני 9 חודשים
spanking man - אני כותב את האמת. אני לא יודע מה איתך אבל בשנים האחרונות אני מבלה הרבה פחות מפעם. יכול להיות שאני חריג, וכולם מצליחים לבלות ולהנות מהחיים בגיל 41 כמו בגיל 20. אני לא מצליח, מצטער.
לפני 9 חודשים
יהלומים בחול - מה יהיה כשתגיע לגיל 50 ? בטח תכתוב שאתה פסיעה מהקבר ... ישנם צעירים שמרגישים זקנים מופלגים ויש את המבוגרים האלו בני ה70 שלא איבדו את "הילד" בתוכם והם צעירים ברוחם. העינין פה לא הגיל אלא ההרגשה הפנימית נפשית
לפני 8 חודשים
spanking man - לא יודע מה יהיה בגיל 50.
כרגע אני עמוק בתוך משבר גיל 40, ואני מת שיעבור כבר.
לפני 8 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י