לפעמים אני נלחמת על דברים,
כאילו הלסת שלי נכנסת למצב של נעילת מוות
ועד שהשיניים שלי לא יישברו אני לא אשחרר אחיזה.
הרבה פעמים הדברים האלה בכלל לא שלי,
נלחמת ברוח, בכח.
כשמשהו הוא שלי אז בדרך כלל אני לא צריכה להלחם עליו, חשבתי שוב ושוב בשבוע האחרון,
עכשיו, זה כאילו הדבר הכי לא נכון ואידיוטי שיכולתי להריץ לעצמי בראש, כי כל מה שהוא שלי בחיים האלה שלי כי לא שחררתי אחיזה, אבל זה פשוט לא היה מועד לשבור לי את השיניים.
כל קשר אמיתי שעובר את מבחן הזמן ככל שהזמן הולך ועובר היה כרוך בהרבה אתגרים שלא לומר אפילו ממש קושי
כל הישג של מטרה הושג בדם יזע ודמעות גם אם לא באותו הרגע. ואני שוכחת. אם אני עובדת כל החיים על מנת להיות טובה במשהו העובדה שאני מצליחה לעשות אותו על המקום בכל זמן זה כי אני עובדת קשה, לא כי היה לי מזל וזה מהדברים שהם שלי. כאילו גם, אבל ממש לא רק.
כל העבודה הזו לא מתוגמלת ביני לבין עצמי בהרגשה טובה
אני יודעת שזה נשמע גנרי אבל בשבילי זה ספציפי.
ועכשיו אחרי שידעתי שזה שלי
שאנחנו שלנו
שיש דבר אמיתי שנרקם ואני מרגישה איבר בגוף מהבהב שלא הרגשתי קודם
זו הרגשה שאין לי איך להגיד אותה כי היא לא דומה לשום דבר שהרגשתי עד היום במערכת רומנטית של יחסים עם אדם אחר.
ורק עשית פו, אפילו לא משכת טיפ טיפה בשטיח שמתחת לרגליים שלי
וקרסתי
לא מולך. שזו התקדמות, אבל כל מה שאני סוחבת שניסיתי להשאיר מחוץ למסלול שלנו נפל עליי ונהיה לי כבד בחזה
הרגשתי שאתה בוגד בי עם ההשתבללות הזו שלך ועם זה שאתה לא מראה לי פתאום ובכלל כעסתי עליך על זה שאתה עצוב כי לא ראיתי שאתה עצוב כי עשית עליי פו
ושמתי משקפיים של חולת נפש אובססיבית.
וזה ממש מבאס שהייתי במקום הזה אפילו לשבריר שנייה שלא בוטח, וחרד, ובטוח שמשקרים לו ושכל המציאות היא פיקצייה כי אמרת לי משהו שהרגיש כאילו קשרת לי את הושט והקורקבן יחד, והם רחוקים אחד מהשנייה.
הלכה לי הנשימה. במילים אחרות אמרת שאתה לא אוהב אותי
אבל במילים ממש אחרות
ובמעשים לא. ואני למדתי לסמוך על מעשים ולא על מילים, אז הייתה לי מחלת ים במוח
כי מילא והיית אומר שאתה אוהב אבל מתנהג כמו חרא
אבל אתה אתה
ואתה תמיד מתנהג כמו מלאך מארץ הנסיכים
ואז אמרת שטות
והקשבתי לשטות ונסוגתי אחורה ונעלבתי נורא
במקום לשאול רק לרגע בראש,
אז הוא אמר.
אז אומרים.
מה קרה?
הרבה זמן לא עדכנתי את עצמי במצב הרגשי שלי.
עבודה בהתהוות אני אומרת לכם.
כבר הרבה זמן שאני חושבת לפזול רק כדי שמישהו ישבור לי את השיניים
אבל אני נוטעת שורשים ועוד מעט הם ייתפסו חזק באדמה.
נמאס לעוף כל כך רחוק מכל פו