בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

coda

morbidus

*מילים ריקות מכוונה ומשמעות
לפני יום. שבת, 17 באוגוסט 2019, בשעה 11:15

לפני 4 ימים. חמישי, 15 באוגוסט 2019, בשעה 01:47

אני עוד אחזור לכתוב שירים.

בינתיים העצב שלי סטטי ודי משעמם

כך שאין על מה לכתוב

אז אני יורקת פה

מקיאה גם לעתים שביבי התחלות וסופים נחרצים

אף פעם בלי אמצע

אף פעם בלי גוף.

 

החריזה כבדה עליי.

מצלולים כבד עליי, פונטות נמאסו

משקלים כבד עליי

ואין רעיונות

חקרתי הרבה בנושא הבלשנות

זה מאד סיבך את הכתיבה

חודשיים לערך שאני חסומה

כלום לא יוצא רק זבל וכולם מתפעלים מהשקר

מה יש למחוא כפיים

מילים אנוסות חסרות משמעות

החריזה נשארת לתפארת

זה ארכאי בניגוד אליי

אני אחזור לכתוב אני אחזור לעצמי

אני אפסיק לזיין פה את השכל על הכאב הבנאלי הזה

ניסיתי להיות בן אדם

זה לא נותן לי

אהבתי לשפה העברית לעולם תהא בעוכריי.

אני רק רוצה לכתוב שיר

שהכאב הבנאלי ייפסק בבקשה

מישהו?

לפני 4 ימים. רביעי, 14 באוגוסט 2019, בשעה 11:39

אני רוצה להגיד לו שלום. אני רוצה לשאול לשלומו. אני רוצה לדעת אם הוא שונא אותי או רק מפסיק לזכור, או רק מתחיל לשכוח.

אני רוצה שהדברים שלו יחזרו אליו

וששלי יחזרו אליי

ולחבק

לא נתתי כלום

רק לב

ואולי גם כל אבר אחר בגוף

אני רוצה לחזור בזמן ולהתנהג אחרת בהרבה מצבים.

אני רוצה לשכוח את הזיכרון הרע שזה הפך להיות

אני רוצה את הזכרונות שלי בחזרה

 

קשה לי לראות הכל כל הזמן ואני לא מסוגלת לזרוק

מזלו שהשארתי רק לב

שוברים פעם אחת 

זה כבר נרקב לבד

 

 

 

 

 

לפני 6 ימים. שני, 12 באוגוסט 2019, בשעה 12:13

😺

לפני שבוע. ראשון, 11 באוגוסט 2019, בשעה 11:02

שנה אחת שלמה בדיוק.

לא יודעת אם זה היה לטובה או לרעה

אבל מאז 

עד להיום

עברה שנה שלמה

נשארו המון מזכרות

ואף אחד מלבדי שיזכור

וזהו

רק רציתי להגיד

 

לפני שבוע. שישי, 9 באוגוסט 2019, בשעה 11:02

אין לי כח לכתוב רגשות

לפני שבוע. חמישי, 8 באוגוסט 2019, בשעה 11:31

צריך להתלבש כל פעם?:(

לפני שבוע. שלישי, 6 באוגוסט 2019, בשעה 10:10

ניסיתי להפרד מכולם בשקט.

בלי שישימו לב.

חיבקתי יותר, ביררתי יותר, הקשבתי להכל

בשקט

אני יודעת בדיוק מי יהיה הכי עצוב

להם אני מאד דואגת

וכתבתי מכתבים להרבה אנשים שאני לא יודעת איך יגיעו אליהם.

שוב, כי אסור לספר לאף אחד אחר. כי אסור שיפריעו לי ואני חייבת להוציא, לא כדי לקבל הודעות הטרדה פה שאני מנסה לקבל יחס מאנשים מסוימים.

ויתרתי על היחס הזה רק כדי שיעזבו אותי לנפשי

ויתרתי על יחס באופן כללי

ויתרתי על יחסים

ובלי כל קשר

ויתרתי

נראה אתכם יוצאים מהיום הזה בחיים

ואני גם ככה לא מתכננת

הלוואי שכל המכתבים יגיעו ליעדם

כך ציוויתי גם בכתב

וזה הכל

זהו הבוקר האחרון

אז בוקר טוב

💜

 

 

בסוף נשארתי עוד יום.

לפני שבוע. שני, 5 באוגוסט 2019, בשעה 12:10

בבוקר זה הכי קשה.

בחודשים האחרונים אני ישנה עם כל האורות דולקים, אבל לא רק. 

גם מנורת לילה של גדולים, מנורת לילה של קטנים ומנורות כתיבה.

כל החדר אור, מלא מלא באור חזק ובוהק. 

רק ככה אני נרדמת. 

ואז לקום בבוקר לגלות שהשמש לא מספיק חזקה

ושכיבו לי את האור ובגלל זה התעוררתי

ועדיין כשאני מפחדת אני רוצה רק מישהו אחד.

כבר הצלחנו ככה פעם, עם התריסים מוגפים.

גם כשפחדתי במקומות יותר מפחידים

ויותר חשוכים

ופשוט בבוקר 

בבוקר יותר קשה להתעלם מזה.

הכל צף.

 

 

 

 

 

לפני שבועיים. שישי, 2 באוגוסט 2019, בשעה 00:19

באמת שאני לא יודעת איך או למה זה קרה לי.

לא ברור מה יש שם שגורם למוח שלי פשוט להפסיק לתפקד בבת אחת.

אולי טראומת ילדות

אולי משהו מודחק

כאבים אפורים

עם הזמן מפסיקים לשים לב אליהם

אפילו לא נעים לי לנסות להבין מול עצמי

 

אבל בשלהי כל חודש תמוז אני תמיד מאבדת את זה לגמרי.

 

 

 

 

אסף אשתר לרווחת הציבור