לפני 5 שנים. 18 בנובמבר 2019 בשעה 6:27
לא משחררות אותי המחשבות על השנה שעברה
איפה היית
מה עשית כשאמרת שאתה עושה אותו
כמה שיקרת
כמה פעמים הפה שלך שהיה שלי נישק פיות אחרים בזמן שישבתי ואהבתי אותך?
הייתי גשר לדרוך עליו מעל מים סוערים
ואתה יותר כבד ממני
וזה ריטש לי את הצורה
התעקשתי שלא לאהוב
ואתה התעקשת להיות אתה
ועכשיו אתה כבר לא פה
והוא שולח יד ארוכה מאוד
כמעט מגיעה לקצה התהום העמוקה אליה נפלתי
כמעט מצליח ללטף לי את הראש
ואני מורידה לו אצבע
והוא לא יעשה לי שום דבר רע
הוא חבר טוב שלי
אבל אני לא מצליחה לתת לאנשים לגעת בי באופן מיני יכרגע
א מינית וא רומנטית??
נדמה לי שזה מה שזה
ועכשיו בוקר
והשריר של הגעגוע כואב
אני רוצה לתת למישהו לחבק אותי בלי לפחד מהסכין שהולכת להנעץ בגב
או משום דבר שהולך להנעץ.
אני רק רוצה שיפסיקו לראות את הגוף הגשמי שלי.
ושיפסיקו להגיע יחד עם הריח של הדם בכל פעם מחדש.