פ-ס-י-כ-ו-ל-ו-ג-י-ת

שנובחות את הצרכים שלהן דרך הפרופיל

אפשר גם בשקט.

חבל על העצבים.

מי שעוד לא פינק את עצמו בקריאת הספר המיוחד הזה, פשוט חייב!
כתוב בצורה קולחת שסוחפת לעולם הבדסמ המרתק בהתכתבות עם המציאות הישראלית המורכבת.
לדעתי זהו ספר ראשון מסוגו שמתייחס לנושאים האלו וחובת קריאה לכל מי שמעוניין בחוויה מרגשת ומחרמנת במיוחד.
הכותבת מביאה את עצמה  באופן פתוח, בלי מניירות והתחכמויות. ישיר, פוגע והכי נוגע שיש.
תענוג.

כשאת שולחת לי הודעה כל פעם מפרופיל אחר עם אותו סגנון דיבור ואותה גישה נוראית, את באמת חושבת שלא אעלה על זה?

ונניח שבסוף תצליחי לעבור את חומות האינטואיציה שלי ונפגש, לא חבל על הזמן של שתינו כשאחתוך בפגישה?

חלאס. 

עולה על עקבים ויוצאת לפגישה שנקבעה אצלי במשרד לשעה בה עוד לא זורם לי קופאין בדם והמוח שלי עוד במצב של טייס אוטומטי. 

8:34 מגיעה באיחור עדין של 4 דקות.

לא אופייני לי לאחר. אני דייקנית מאוד. שונאת שמאחרים לי ומכבדת את זמנם של אחרים. הפעם, משאית שנתקעה אילצה אותי לפתוח את הגג ולנקות את הראש בפקק עם מוזיקה טובה. 

נכנסת, אחת העובדות כבר כיבדה את הלקוחות בשתייה וכולם ישובים. 

אני מתנצלת על העיכוב ופותחת את הפגישה כמתוכנן. 

10 דקות ארוכות של מספרים, הערכות, דוחות וניגשת לתכל'ס-

👩‍⚖️אני - ' אלה המסמכים חברים. תעברו עליהם, תחתמו ונתקדם'

👨הלקוח -  'אני מעדיף לעבור על המסמכים בבית ולהפגש שוב'

👱‍♀️אשתו של הלקוח - 'שום מסמכים ושום בית. תקרא עכשיו ותחתום'

👨-'את מכירה אותי שאני לא חותם סתם ככה'

👱‍♀️-'אתה מכיר אותי כשאני מתעצבנת'

👨-'סליחה'

👩‍⚖️-😳

👱‍♀️-'תחתום'

👨-(לוקח עט) 

👱‍♀️-(קורצת לי) 'ואפילו לא הייתי צריכה להוציא את השוט'

👩‍⚖️-😯🤐

חושבת לעצמי שעם איך שהיא נראית דווקא חבל שלא הוציאה את השוט 🤭

בתור חסידת פילוסופיה ופיתוח תיאוריות חובבניות על דברים שלא ברומו של עולם, וכאלו שבדכ מעניינים רק אותי💁‍♀️ לא יכולתי שלא לשים לב שכלובים (בכוונה לא הגדרתי כבדסמים☝️) נוטים לעומק משמעותי יותר, ניסוח מורכב יותר ולהרהורי גוף ונפש בתדירות גבוהה ועמוקה יותר מאלו הונילים.

ולמה? התשובה די ברורה (לי) וגם פשוטה-

נטייה בדסמית מתעצבת עוד בעודנו רכים וזכים. היא יכולה להתפרץ בכל שלב בחיים או לא להתפרץ בכלל אבל הפוטנציאל טמון שם. הכל תלוי בטריגר. אם נקבל את הטריגר הנכון, הבדסמ יתפרץ (האם נעשה עם זה משהו? זו כבר שאלה אחרת) ובלבד שבשנותינו הראשונות קיבלנו מעט מידי או הרבה מידי ממשהו שהמוח שלנו צריך לפצות עליו באופן מיני.

גם אלו שעושים סשנים ללא מגע מיני מקבלים גירוי מיני מהסיטואציה ומנסים לפצות על חסכים באמצעות הסשן או האינטראקציה עם השולט/ת או הנשלט/ת. 

ככאלו, אנחנו יודעים לזהות את עצמנו כחריגים, לפעמים הרבה לפני שאנחנו נותנים לזה ביטוי או שם. 

בדכ חריג נכנס להרהורי גוף ונפש הרבה מעל הממוצע. מנסה להגדיר את עצמו ואת מקומו בעולם(כל חריג, לא רק בדסמי).

או בקצרה- קצה הוא מיוחד. תמיד.

אז מה הקשר לחכמה? ומה ההבדל בין כלובי לבדסמי?🤔

אין ספק שישנם עוד הרבה בדסמים אי שם בחוץ שלא מרשים לעצמם לעשות את הצעד ולתת ביטוי לצד האפל שבהם ואלו, לא מגיעים לכאן. 

מי שכן מגיע, סביר שניחן בראש פתוח, אומץ, חשיבה לא שגרתית ויכולת לפעול מחוץ לקופסא הסגורה של החיים הונילים. סוג של יציאה מהמטריקס שרק אנשי סגולה זוכים לראות. 

ומי שניחן בכל אלו, סביר שיהיה גם די מפותח בהיבטים נוספים. 

ומי שבמקרה נפלט לכאן - כנראה גם יפלט חזרה לאן שבא ממנו🤷‍♀️

לכן יש כאן ריכוז גבוה (יחסית) של אנשים משכילים וטובים, שאת החשיבה העגולה שלהם אני זוכה לקרוא בבלוגים המיוחדים שעולים כאן.

לגבי התוכן, לא בהכרח נהנית מהכל, אבל נהנית הרבה מהסאב טקסט😉

שביבי נבחר שוב. כבר חטפתי על זה אחרי הבחירות אבל חשבתי שעבר לה.. טעיתי🤦‍♀️

הגעתי, כרגיל, אליה הביתה.

הפעם הראש שלה היה בעניינים שבשגרה. 

היא הייתה עסוקה בלנהל את העולם.

אני השתקתי את הטלפון לפקודתה וחיכיתי שתסיים את ענייניה.

שוכבת על המיטה לידה, עטופה במגבת בלבד ומרטיבה רק מהמחשבה שעוד מעט היא תלבש את הז' שלה שאני כל כך אוהבת ותשחרר ממני את הלחץ שהצטבר לי בשבוע האחרון כמו שרק היא יודעת. 

'אני לא מבינה איך אתם אנשי הימין ממשיכים לבחור בו שוב ושוב. הוא גרוע. כל כך גרוע. הוא מזניח את כל הדברים החשובים' היא אומרת לי ומסיטה אותי בשנייה מהז' שאני אוהבת, לז' אחר שפעם אהבתי, והיום מאכזב אותי שוב ושוב.

אני נהנית להתווכח איתה על פוליטיקה. היא אמנם שמאלנית-אמנית-יפת נפש אבל היא גם אינטיליגנטית ברמות והמוח שלה מחרמן אותי. 

'אני לא בחרתי בו ובכל מקרה אין אלטרנטיבה ימנית טובה יותר נכון להיום. חוץ מזה, למרות שיש נושאים נוספים חשובים מאוד, בכל הנוגע לבטחון הוא נותן את המענה הטוב ביותר כרגע' אמרתי וחשבתי לעצמי שאם היינו מתווכחות תוך כדי דפיקה, הייתי מסכימה איתה הרבה יותר והרבה יותר מהר. אבל היא עוד לא עלתה על זה🤷‍♀️

'הבעיה שלכם היא שאתם לא מבינים שהוא מושחת שעסוק בעצמו' אמרה והוציאה את הז' מהארון.

'אני מעדיפה לחיות עם מושחת מאשר למות עם יפה נפש' החזרתי והתבוננתי בה מתארגנת.

'תתפשטי ותסתובבי' אמרה לי בדיוק כשהשמאל עמד להפסיד *שוב* לימין. 

'רגע, שנייה, עכשיו? ככה? אולי נתחלף רק הפעם?' לא יכול להיות שהיא גם תפסיד בויכוח וגם תדפוק אותי! זה לא הוגן. 

'תשתקי ובואי לפה' הפצירה.

השתהיתי לרגע.. אבל במבט שלה היה ברור שיהיו השלכות לסירוב ולא הייתי במצב לשאת בתוצאות של המרדנות שלי הפעם.

אז התקרבתי, התכופפתי, הרמתי, כיוונתי שיהיה לה נוח.

היא נכנסה חזק כמו שהיא אוהבת.

פירקה אותי מבפנים ומבחוץ, יצאה ממני ואמרה  'זהו. מספיק לך'. ועזבה את החדר. 

ואני נשארתי על המיטה רטובה ורועדת עם מחשבה אחת בראש- רגע, מי דפק אותי עכשיו? היא או ביבי?? 🧐