לאחר שביומיים האחרונים ביליתי את זמני בעיקר בלהתכרבל עם הבחורה שאני יוצאת איתה, אני מוצאת את עצמי כל הזמן רוצה פשוט לשכב איתה במיטה ולהחזיק אותה ושהיא תחזיק אותי.
בתוך כל זה, אני עדיין לא סיפרתי לה שאני מפחדת וסוג של יודעת גם שסגנון השליטה שהיא מחפשת זה לא האחד שאני, או אולי הפוך, שסגנון הסאביות שהיא לא ממש מתאים לזה שאני מחפשת איי גס?
אני חוששת שמכיוון שאנחנו כל כך מתאימות תוך כדי כל זה, אני אתאים את עצמי יותר מידי אליה, כי אני באמת עוד לומדת עם עצמי איך להגיד מה אני צריכה ורוצה ומעדיפה.
אני במעין מצב בו כשהאדם השני מתאים את עצמו או יותר נכון, כשאני מוצאת אדם שפשוט ממש מתאים למה שאני רוצה, ממש קל לי להגיד מה אני אוהבת ולהגיד ״היי לזה אני פחות מתחברת״ על דברים אחרים.
אבל ברגע שהיא ליטרלי אמרה שמה שהיא כסאבית זה ליטרלי מה שאני כתבתי בפרופיל שלי שאני פחות נוטה אליו ומעדיפה (מטורף, עכשיו אפילו קשה לי לכתוב את זה כאן בבלוג שלי שהיא לא מכירה), אני מרגישה קושי משמעותי להגיד ״זה האמת שממש לא סגנון השליטה שאני מתחברת אליו, אין לי כוח להתעייף ולהיאבק שוב ושוב״, וככה זה מנוסח בראש שלי, למרות שזה כנראה ממש לא מדויק למה שאחרים חווים.
אני צריכה או רוצה ש״יכבדו״ מה שאני אומרת? לא יודעת, מרגישה שזה נוסח שאני לא אוהבת האמת. מה שאני מתכוונת זה שאני פשוט קצת מתביישת בעצמי לומר ״היי אם את רוצה לעשות משהו, ואת אומרת לי שאת לא רוצה ואני צריכה ״להכריח״ אותך ולאלף (ולא יודעת זה באמת לא הלקסיקון אני מרגישה לא מוצלח עם זה), אני לא מרגישה בשליטה, אלא שאני בשליטה של מישהו אחר שאני צריכה לבקש יפה שייעשה מה שאני מבקשת, וזה קשה לי״
הנקודה של הפוסט ממש לא הייתה אמורה להיות זאת, אלא שאני מחבבת אותה ממש והיא מתוקה.
נחזור שוב ללחץ ד׳ו, וזה מה שעושה אותי לחוצה. אני מרגישה כאילו אני מסתירה ממנה מידע חשוב, שהוא ״היי כל פעם שאת מדברת על זה שאת בראט אני נלחצת ממש כי אני לא חושבת שזה הסטייל שלי אבל לא יודעת אני באמת חוששת״
זהו אנחנו עוד נדבר על זה ודיברנו על כך שניקח דברים כל כך לאט
אבל אמאלה