סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 4 שנים. 27 ביוני 2020 בשעה 20:25

עייפתי. 

נמאס לי. 

מהכל. 

כבד לי. 

עד לנקודה שאני כבר לא יכולה לנשום. 

קשה לי להתמודד עם הכל. 

להעמיד פנים שאני חזקה. 

שהכל קטן עליי. 

שאני שולטת בהכל. 

שהכל יהיה בסדר. 

 

רק רוצה להתפרק. 

ולבכות. 

כל כך הרבה לבכות.

עד שיגמרו הדמעות. 

עד שאהיה תשושה לגמרי. 

וארדם בתוך חיבוק חזק. 

 

אבל... כל זה לא יקרה.  ⁦

הלבד הזה שורף מידי. ⁩

⁦♥️⁩

החלטתי להפסיק כתוב כאב. 

הגיע הזמן לתרגל כתיבה אחרת. 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י