סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 3 שנים. 29 ביוני 2020 בשעה 19:13

מישהו אמר לי פעם שהדמעות שלי מפחידות. 

אולי מפחידות זו לא המילה, 

הן לא מעוררות רצון להסתתר מתחת לשמיכה. 

 

הן דיי נדירות. 

הדמעות שלי.

אולי בגלל שהבכי שלי, הוא חולשה בעיניי.  

חוצמזה שאני לא באמת יודעת לבכות, 

רק להזיל דמעות. 

וגם אם זה במשך דקות ארוכות, 

זה כמעט אף פעם לא מגיע לכדי בכי.  

 

אולי בגלל זה, אם אני כבר בוכה, בדרך כלל לא ממש יודעים מה לעשות איתי.. 

 

אז אני פשוט לא. 

 

רק מזילה דמעה פה ושם.. 

מתסכול, 

מכאב, 

מהורמונים לפני מחזור. כן, כן.. אין טעם להכחיש את הימים הנפלאים האלו ;) 

 

ולאחרונה גם מדרמות רומנטיות.. 

(אל תספרו לאף אחד) 

מזעזע! 

 

הבעיה היא..

שדמעות כל כך יפות לי. ⁦ 

⁦♥️⁩

האמת.. 

לפעמים הן מגיעות גם בסרטים מצויירים. 

אבל זה כבר ממש סוטה. 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י