לפני 6 שנים. 19 בנובמבר 2018 בשעה 12:53
הכל נוגע בי וכלום לא חודר.
כבר תקופה שאני לא אני.
יש רגעים שאני שואלת את עצמי. את יודעת מי את בכלל?
וזו שאלה מגוחכת. הריי ברור שאני יודעת ,אני יכולה לחפור על זה שעות..
ועדיין השקט החדש הזה. האדיש הזה.. הוא לא מוכר לי. והוא גם לא טוב לי.
האם הייתי כל כך הרבה זמן מחוץ למשחק שאני כל לא יודעת איך לשחק? האם בכלל ידעתי איי פעם?!
אני שונאת התחלות חדשות. אני נבוכה. מגושמת. מתקפלת לתוך עצמי. שותקת.
הלוואי והייתי יכולה פשוט לקפוץ לאמצע איפה שנעים ו טיבעי.
הדיסוננס הזה של המצב שאני נמצאת בו, העייף וקודר והאדיש מול ה״אני האמתי״ שהוא הדבר הכי אופטימי ומואר שיש, פשוט מתיש אותי.
איפה אני מוצאת את עצמי מחדש?
נשבעת שבמציאות אני לא קודרת ככה...
💛