כן, אני יודעת איך השפתיים שלי נראה באדום האדום דם הזה. אני בחרתי אותו.
כן, אני יודעת איך התחת המלא שלי נראה כשהוא זז מצד לצד בעודי מתרחקת לשירותים. זה נעשה במודע.
כן, אני יודע איך השדיים היפים שלי נראים בתוך המחשוף הזה כאשר אני נשענת קלות לכיוונך. גם זה במודע.
כן, אני יודעת איך התלתלים ממסגרים לי את הפנים במיוחד עם הקצוות שנוגעות לא נוגעות בריסים השחורים שלי.
כן,אני יודעת שהעיניים שלי מביעות עיניין ומחייכות מעצמן. וגם את החצי חיוך שלי אני מכירה.
כן, אני יודעת שהכנות הנקייה שלי נוגעת בך. אני באה בלי מסכה לנפש.
וכן, אני יודעת מה אתה מרגיש כשאני נוגעת לך קלות בירך.
אל תאמין לי. זו הצגה שנבנתה במשך שנים.
אתה רואה את הביישנות, את המבוכה וחוסר הביטחון? כנראה שלא.
אתה תראה אישה חזקה, עצמאית, עוצמתית, וורבלית ומתוקתקת.
ומתחתיה, מתחתיה ישנה ילדה קטנה ביישנית ולא בטוחה בעצמה, שיושבת ומקשקשת עם צבעים כי זה מרגיע אותה. היא תרים עלייך עיניים נקיות מאיפור ומניירות ותשאל במבט שואל
אתה חזק מספיק להכיל ולחבק אותי?
💜
תאמין לדמעות שלי. הן הדבר היחיד שאני לא שולטת בו.
