שקט נוזלי

ריק 

כבר כמעט שבוע שאני לא פה. מוזר.. 

כבר כמעט שבוע שאני לא כתובת. חסר לי.. 

כבר כמעט שבוע שאני מצב שלא הייתי בו מעולם. 

ריק. לא ריק רע. לא ריק טוב. פשוט ריק.. 

 
האנרגיות חזרו. נהנת מבייבי שלי כמו שלא מה נהנתי ממנו שנה.. 

 
אבל אני חסרה לעצמי. 

חסרה לי הכתיבה. 

מנסה לחבר מילה למילה. לכתוב את עצמי. וכלום.. 

ריק. 

מוזר. 

אני כותבת פה עבורי. לעצמי. 

פחות מתחברת לפומביות הוירטואלית. 

לא מתחזקת פייסבוק. אין לי אינסטגרם. 

אמנם חולת צומי. אבל אני אוהבת את האמיתי.. 

לייקים מעולם לא ריגשו אותי, 

אחרת הייתי טורחת לעלות תמונות  של התחת החמוד שלי.. וצמד העופרים.. 

 
בכל פוסט שהייתי כותבת עוד חלק בפזאל היה יושב במקומו. 

וכבר שבוע שהחלקים על השולחן. לא זזים. בשקט מופתי. 

 
מוזר. כל התחושה הזאת מוזרה לי.. 

לא רעה. רק מוזרה.. 

💜

 מתגעגעת לעצמי.. זאת עם הרגשות החשופים. 

הגיע הזמן לדייט עם עצמי..