שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

שקט נוזלי

שטויות שלי ובעיקר עבורי.
הכותבת לא תמיד בקו הנורמל. הקריאה על אחריותכם בלבד.
לפני 5 שנים. 13 בדצמבר 2018 בשעה 7:58

7:30 בבוקר. 

אנשים רק בקפה הראשון. 

אני כבר בשני. שחור. חזק. בלי סוכר. 

מתפעלת את הבייבי. מריצה עיניינים. 

 
קולטת אותו בזווית העין, חתיך! 

הולך.. חוזר.. 

״בוקר טוב,אפשר לעזור?״ 

 
״לא תודה״.. 

 
מחייכת. כזו אני.. חמודה. 

 
הולך..חוזר.. ממש כמו נמר בכלוב. 

 
משועשעת משהו.. 

 
ואז.. 

 
״חייב להגיד לך שקעקוע שלך מטריף אותי. אני לא נרגע.. עד לאן הוא מגיע.?״ 

 
מחייכת ואומרת ״זה סוד..״ 

 
נזכרת שהדבר המעלף הזה שיש על הגב חשוף כי חם לי.. 

 
עכשיו בא לי שכל בוקר מי יחמיאו לי על יצירת פאר הזאת.. 

💜

הצליח להרחיב לי את החיוך הבוקר.. 

טוסבר - ממממ ...
עכשיו יש לי בראש תמונה מהממת של קעקוע שנבלע בתוך החריץ של התחת ...
אני זקוק לעוד קפה !!
לפני 5 שנים
Perfect storm​(נשלטת) - אז אני לא אתאר לך אותו..
כדי שלא תצטרך כדור הרגעה.. 😉
לפני 5 שנים
טוסבר - מזל ... נשמה את ;)
הכל בסדר, שתיתי עוד קפה :)))
לפני 5 שנים
סבלני44 - אני סקרן עד לאן הקעקוע מגיע....או במילים אחרות רצה לומר...אני רוצה אותך עכשיו בדוגי מטורף למשוך לך בשיער ולהשפריץ על הקעקוע.-בקיצור גרמת לעוד יהודי להיות חרמן על הבוקר..כל הכבוד!
לפני 5 שנים
אמון מלא - שלי מגיע עד הרצפה , אני קושר אותו לרגל כדי שלא אמעד... גם מרחיב... קטע.
לפני 5 שנים
Perfect storm​(נשלטת) - אחחחחחח עדיף שאשתוק..
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י