אתה, ששיקרתי לי לגבי הסטוט שלך בפעם הראשונה שדיברנו.. ואולי ידעת בדיוק למה אתה משקר.
אתה, שגבול אדום בוהק ולא בגלל הסטטוס.
אתה, שראיתי אותך לראשונה אחרי חודש. אחרי שכבר נפלתי עמוק.
אתה, שהייתה לך את כל הסבלנות בעולם למרות שהייתי משתלחת בך ומתחצפת ובלתי ניסבלת לפחות פעם ביומיים.
אתה, שלימד אותי לקבל את הזונה והכלבה שבי.
אתה, שמרגיש אותי בצורה פסיכית ולא הגיונית גם בימים שאנחנו לא מדברים.
ולא.. אין שום היגיון בזה שהתעוררת מחלום שאני שוכבת עם מישהו בזמן שזה קרה במציאות כשאתה לא יודע כלום!
אתה, שלימד אותי לחבק. וכנראה צריכה לקלל אותך על זה..
אתה, שהודת בפניי ( פניי השיכורות אבל עדיין..) שהתרחקת כי נגעתי בך עמוק מידי....
אתה, שלמרות הכל מעולם לא באמת הלכת.
אתה, שמחבק ומנגב דמעות גם אם זה לרוב וירטואלי.
אתה, שמכוון ומרים כי באמת אכפת לו.
אתה. שאמרת לי היום שאתה אוהב אותי. אתה. שברור לי שמעטים האנשים שקיבלו את זה ממך.
אתה. שזכיתי שתיכנס לחיי.
לא משנה של מי אהיה בסופו של דבר. חלק ממני תמיד יהיה שלך.
❤️
כל כך הרבה אנשים נכונים נכנסו לחצי השנה האחרונה..
לא מעט דווקא מפה.
אסירת תודה על כל אחד ואחת מהם.