לפני 4 שנים. 13 ביוני 2020 בשעה 20:26
יום שטוף שמש.
עורי צרוב, מקרין חום, דביק ומעקצץ מבליל הזיעה שיבשה והאבק שנאסף עליו.
ריח מסחרר ועמוק של קש ואספספת מתערבב בריח קיץ ועדר.
ראשי פועם וכבד, מרגיש גדול ממידותיו, כמעט קשה לשאת.
עכשיו רק נותר לעצום עיניים, לפתוח רגליים ולתת ללשון רכה ורטובה לעבור ולנקות: חיבור הראש לצוואר, מעלה העורף, לחי, שפה, מורדות הצוואר, כתף, עצם הבריח ומטה.
נגיעה חזקה בצוואר הכאוב.
לשון יורדת לראשית הגב.
גאיות וגבעות.
חסר קצת חופש וריח מלוח של ים.
*נהיה פה יבש בבלוג הזה בזמן האחרון...
מעניין שדווקא כשאני בתקופה של לשים זין אני פחות מזיינת.
זה, וקורונה.
