האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

כי היום. 

והשנה.

השנה כבדה עלינו. כבדה מאוד;

https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-30-04-20/m01.html

(אל תתאמצו. מספיק להסתכל על תמונת שלושת הגרפים הראשונים). 

על כף המאזניים / שירן גבאי דמרי

(אַף אֶחָד לֹא יִשְׁמֹר עָלַיִךְ כְּשֶׁאֲנִי אֵינֶנִּי

אַף אֶחָד לֹא יִשְׁמֹר עָלַיִךְ מִמֶּנִּי.)

צָג מְהַבְהֵב בְּאָדֹם מִשְׁקָלוֹ שֶׁל אָדָם:

3 קִילוֹ, 295 גְּרָם.

אֲבָל לֹא רַק אַתְּ יָצָאת,

לֹא רַק אַתְּ  –

מִי יִשְׁקֹל לִי אֶת הַפַּחַד?

יֵשׁ לוֹ אֶת כָּל הַחַיִּים לִגְדֹּל.

מה שלומך אחות / נעמי שמר

מה שלומך אחות הבוקר
מה שלומך אחות
מזג האוויר הזה
מזכיר לי נשכחות
טוב שהחלון פתוח
יש לשמור על קור הרוח
ועל הכוחות

אין הרבה סיבות לשמוח
בא יותר לבכות
אין כמעט לאן לברוח
יש עוד לחכות
יד נעלמה כונסת
גם את פירורי החסד
גם את המכות

בשעה שקשה לי לשיר
והכל מתמוטט על ראשי
התרשי לי לזכור
ולהזכיר תמיד
לך יש אותי
לי יש אותך
לנו יש אותנו

יש דבר אחד שכבר
ידוע לי על פה
מה שלא נולד בדמע
לא שווה הרבה
מה שלא נולד בדמע
הוא לא יקצר בזמר
ולא יביא מרפא

מאדם אני לקחתי
ואליו אשוב
וסביבי המיית הבית
ולבבי קשוב
וסביבי המיית הבית
מרגיעה אותי בינתיים
זה מה שחשוב

בשעה שקשה לי לשיר...

מה שלומך אחות הבוקר
מה חדש אצלך
איך על סביבותיו הרוח
שוב סובב הולך
תיכף יתגלו שמים
אל תסתירי את פניך
אל יחדל קולך

* נשאלתי למה אני בכלל מביאה את זה. והאמת? לא יודעת. 

אין לי סיסמא, או צו עשה מאוד חד וברור, או יציאה לפעולה אחת שאני חושבת שעלינו לנקוט. אין לי גשרים לשרוף ולא משפטים לבצע בכיכר העיר. 
אני בכלל לא חושבת שיכול להיות (וזאת על אף הפיתוי להתלהמות וחד מימדיות שכל פלטפורמה אינטרנטית מביאה איתה. שטוח עובר טוב יותר בדו מימד, נכון?).

אני אתן להן לדבר. 
לפעמים, יש קול שפשוט צריך להשמיע ומציאות להתבונן עליה. צא ולמד. 
ועשה. 

כבד היום.