אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 4 שנים. יום שני, 1 בנובמבר 2021 בשעה 16:02

נוט מיי בסט וורק

יט, נוט מיי וורסט

ובהתחשב בנסיבות זה לא רע בכלל

גם כשאין אותי יש אותי וזה מה שיש

לפעמים יוצאת מדעתי אבל היא תמיד שם

ולצאת מדעתי לפעמים זה נהדר, כן? 

לפעמים זה צריך

הוא זיהה שאני אני וזה יפה

 

 

 

כל הבריחים אלקטרז

נראה לי שהבושה תצא מדעתי

לפחות לכרגע

בוא לא נתחייב לדברים גדולים 

אחרי הכל אין פה קהל 

וגם לא יעד

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י