שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 3 שנים. 1 בנובמבר 2021 בשעה 18:02

נוט מיי בסט וורק

יט, נוט מיי וורסט

ובהתחשב בנסיבות זה לא רע בכלל

גם כשאין אותי יש אותי וזה מה שיש

לפעמים יוצאת מדעתי אבל היא תמיד שם

ולצאת מדעתי לפעמים זה נהדר, כן? 

לפעמים זה צריך

הוא זיהה שאני אני וזה יפה

 

 

 

כל הבריחים אלקטרז

נראה לי שהבושה תצא מדעתי

לפחות לכרגע

בוא לא נתחייב לדברים גדולים 

אחרי הכל אין פה קהל 

וגם לא יעד

 

 

האקסלי​(נשלט) - באמת ציפורניים יפות. מקום שני ומכובד ברשימת הדברים שאהבתי בתמונה.
לפני 3 שנים
Chucha - אני יודעת
הסדין גם מאוד מרשים
לפני 3 שנים
כלבונת סקרנית​(נשלטת){תומר ההוא} - רק שתדעתי שיש לך את השם של החתולה שלי(אמיתי) , ובהתחשב בצילום זה פשוט מדויק 😍
לפני 3 שנים
Chucha - למה, היא גם אוהבת להשחיז את הציפורניים? ;)
לפני 3 שנים
כלבונת סקרנית​(נשלטת){תומר ההוא} - אהבתי! 😂😂
לפני 3 שנים
מיסטי כאן{mindfulnes} - פריך
לפני שנתיים
Chucha - לא, לא. נימוח.
לפני שנתיים
מיסטי כאן{mindfulnes} - פריך נימוח העיקר שפתח תקווה
לפני שנתיים
Chucha - עולם חדש מופלא
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י