סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני שנתיים. 29 במאי 2022 בשעה 15:21

העולם שלי הוא בין הסדקים.

אני חיה בין הסדקים.

לפעמים אני מתגעגעת

שואלת מה איבדתי

אבל החופש

אווו החופש

הוא ממכר

ממכר

אין לי די

ממנו.

אני מודה, אני גרגרנית

ואומרים לי: "אסור"

"זה לא כדאי"

"את צריכה לבחור"

 

אבל אני (!)  לא צריכה לבחור

הבעיה היא של מי שהגדיר את זה כבעיה.

אני חיה בין הסדקים.

טוב לי

יש לי מזה ומזה.

 

אני לא יודעת אם אפשר תמיד להיות

בסדק

זה הרי לא יציב

ויש אובדנים. בהחלט יש.

(תמיד יש אובדן, שלא תחשבו).

אבל אולי

בסדק יש אולי

ואולי

אני אמצא

ואולי

 

לא

 

ואני גם לא יודעת אם אני יודעת

להיות

לא בסדק

אם אי פעם ידעתי

או אם כבר שכחתי.

ואם ניתן ללמוד 

אני רוצה? 

 

Tomereko - אם את רוצה, פשוט תקחי.
לפני שנתיים
Chucha - אבל אני לא רוצה לקחת :)
אני רוצה להיות.
ושיתנו.
😘
לפני שנתיים
פשוט אורי​(שולט){-GODESS-} - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני שנתיים
פשוט אורי​(שולט){-GODESS-} - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י