אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 3 שנים. יום שבת, 9 ביולי 2022 בשעה 14:16

אני זוכרת את הדמעה חוצבת לה שביל, חמה, במורד הלחי.

אני זוכרת אותו אומר לי: "זכיתי להיות עם צ'וצ'ה. לא הרבה אנשים יכולים להגיד את זה".

אני זוכרת את האיבחה בה נכנס המשפט הזה חודר לי ללב. כואבת עליו, כואבת עלי.

 

אני זוכרת את המוח משרטט את התשובה, שדווקא לא מעט, גם. אבל את הידיעה שלא. זה לא נכון. ובעיקר את הפה האילם, לא מצליח אפילו לשרטט מילים, נוכח הלב הפועם בכאב. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י