שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 5 שנים. 8 ביוני 2019 בשעה 22:19

 

בירה. אבטיח. חול. שמש. רעש של ים.

אני יושבת על כיסא נמוך, רגליים מחופרות בחול. מרגישה את הגרגרים הרכים נדחפים בין האצבעות, משלימים את החללים.
שמש בעורי הנצרב, זיעה קלה מבצבצת, מתערבבת עם טיפות מי הים המתאדה וטיפות המים המלוחות הנוטפות משיערי הכבד.
הטיפות גולשות לאט מצווארי, לחזי, בין שדי.
אני עוצמת עיני ומתמסרת לתחושות, משעינה ראש אחורה ונותנת לשמש לשטוף את כולי. כולי בוערת.

אתה. גור. יפה.
מלכתחילה ידעתי שתהיה רך. כל הניסיונות שלך לנהום ולהתקשח לא גרעו מגוריותך. ובינינו, שנינו יודעים שאני גדולה עליך.

אתה מתקרב אלי מאחורה, מתכופף אלי, מקרב את שפתיך לעורפי, מפשק אותן קלות. אני מרגישה את הבל פיך החם עלי וצמרמורת עוברת בכולי.
אני מחייכת, מבלי לפתוח עיניים. אתה מצמיד את שינייך ונושך אותי קלות בעורף. הצמרמורת הופכת לרטיבות מתוקה, כזאת שלא נובעת מהים המלוח.
אתה ממשיך עם שפתייך הרכות, המלאות לצווארי, מסיט את שיערי ומעביר את הלשון שלך לאורך תנוך האוזן. השפתיים שלך מתקדמות מטה, לאורך הצוואר, והלשון שלך נצמדת ועולה. אני גונחת קלות, הרטיבות כבר מורגשת למטה.
אני לרגע מהרהרת בשאלה איך המחזה נראה בעיניי השוהים בחוף, אבל המלח על שפתי, ותחושת פיך עלי מהר מאוד מסלקות כל מחשבה ממני.
אני לרגע אוחזת בשיער ראשך, מצמידה אותך אלי, מושכת קלות, ומשחררת.
אתה מנצל את ההפוגה להתמקם מולי, על ברכיך. אני פותחת עיניים, מתמקדת ביופי שלך. אתה מצמצם את המרחק בין השפתיים שלנו לאט, ועוצר סנטימטרים ספורים לפני שפתי. כל סנטימטר שנגמע בינינו מגביר את הציפייה שלי למגע שלך, והעצירה הבוטה שלך משעשעת אותי. אני נועצת בך מבט, חושקת, אבל מחזיקה את עצמי מולך. אני מעבירה את לשוני לאט על שפתי, מלקקת את המלח הנותר עליהן. אני רואה את עיניך מתכווצות, וגניחה קטנה ולא רצונית משתחררת מבין שפתיך. ניצחתי את הסבב הזה. אתה משלים את המרחק הנותר, נושך את שפתי התחתונה, לשניה אחת חזק מדי, ומיד מוצץ אותה ומעסה בלשונך. אתה מצמיד את השפתיים שלך לשלי ומנשק ברכות. הלשונות שלנו מתערבבות, מלטפות אחת את השנייה, מחליקות, נמצצות. אנחנו אוחזים זה בזו, מנסים לאזן את כל האנרגיה הזאת אחת מול השני. אתה לרגע מתנתק, מכופף את ראשך מטה ומצמיד את פיך לחזה שלי, בקו המחשוף של בגד הים הנדיב.
אני כבר לא מרגישה את השמש, אבל הדם שלי רותח. אני מושכת אותך חזרה אל פי, ואתה נענה מיד, שולח יד לעטוף את הפיטמה היפה שלי.

prettypoly​(מתחלף) - זה דבר מאוד יפה לספר :)
לפני 5 שנים
Chucha - יפה לך כחול.
זה בכלל לא עליך!!!
עכשיו, קישטה ;)
לפני 5 שנים
prettypoly​(מתחלף) - :(
לפני 5 שנים
Chucha - 😙
קישטה
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י