שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

האושר והאבסורד הם שני בנים של אדמה אחת

האלים גזרו על סיזיפוס לגלגל בלי הרף גוש סלע אל פסגת ההר, ומשם שבה האבן ונתגלגלה מטה, מכובד עצמה. הם סברו, ובמידת מה של צדק, שאין עונש איום יותר מעבודה שאין בה תועלת ואין לה תקווה.

[סיזיפוס] מכיר את כל ההיקף של מצבו העלוב: במצבו זה הוא הוגה בשעת הירידה. צלילות הדעת שנועדה להיות עינויו, משלימה בעת ובעונה אחת את נצחונו.

אלבר קאמי, המיתוס של סיזיפוס
לפני 5 שנים. 8 ביוני 2019 בשעה 21:43

אני מתגעגעת למשהו שאף פעם לא היה לי

שרף אורנים​(אחר) - מוכר.. :(
לפני 5 שנים
Chucha - נקרא שלך אולי קצת מתחיל להיות, לא?
:)
לפני 5 שנים
שרף אורנים​(אחר) - געגוע? אני רומנטיקן שכזה.. תמיד יש בי געגוע למשהו
לפני 5 שנים
Chucha - אני דווקא התכוונתי להווה. שנראה שמתהווה אצלך.
כנראה שרומנטיקה זה באמת הרדקור
לפני 5 שנים
שרף אורנים​(אחר) - בהווה אני חווה סערת רגשות והתרגשויות, למידה איטית והתחדשות אז בהחלט שמשהו חדש מתהווה בתוכי ובמחשבה שניה, נראה לי שאת צודקת, רק לא ידעתי לנסח את זה יפה כמוך. תודה
לפני 5 שנים
Chucha - נראה שניסחת את זה מאוד יפה דווקא :)
לפני 5 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י