- - -
בחיים! בחיים לא הייתי כל כך בחיים.
טוב, זו הפרזה.
אבל בחיים,
בהחלט ביחס לעולם הוירטואלי.
אני לא בק, בכל זאת תודה על הוולקם.
במקום להמשיך לשחת את זמני בלקרוא בלוגים וללהג בצ'ט, אני מעדיפה לגזור מאות בקבוקי פלסטיק ולעשות מהם פרחים, או טוב מכך: לאחוז בדיסק יהלום ולחצוב בבזלת.
לפסל בבזלת - זו עוצמה! היה ראוי לכתוב על זה פוסט נפרד "תקופת האבן", אבל אין לי צורך בכך. מילים בצד. הך בפטיש של אבא, הידד לאיזמלים מחנות חומרי הבניה, לא רואים הרבה זאבה עם כיסוי ראש ואוזניות, ומשקפי מגן ומסיכת נשימה, וכל השאר אבק שחור ורעש אימתנים. וחיוך רחב שלא יורד מן הפנים.
תחושת החיות נפלאה, מומרצת. מרחפת אבל ממוקדת, בוטחת. יוצרת. פשוט מאושרת.
פתיחת התערוכה במפל עיט נדחתה בשבוע, ואולי גם אז ירד גשם, אבל התערוכה תרוץ עד פסח. אז בואו לטייל ותעצרו להציץ לי בציץ הפורח.
אני תוהה, חברות יקרות, האם הגיע זמן תכנונו של סיור אביבי קבוצתי בגולן הירוק?
ביום האישה הבנלאומי כנראה מיצג שאשתתף בו בסינמטק ירושלים
פרטים בהמשך.
לפני 15 שנים. 22 בפברואר 2009 בשעה 11:58
