נגיד רק נגיד
שהיה לי נשלט
שהוא בעצם שולט
ורק מולי הוא פתאום מרגיש את הצורך לרדת
נמוך
כל כך נמוך
עם הזין בחוץ
מחכה שאדרוך לו על הביצים.
מתחנן שאשתמש בכח שיש לי עליו.
נגיד שהיה לי נשלט כזה
מה הייתם שואלים אותו?
נגיד רק נגיד
שהיה לי נשלט
שהוא בעצם שולט
ורק מולי הוא פתאום מרגיש את הצורך לרדת
נמוך
כל כך נמוך
עם הזין בחוץ
מחכה שאדרוך לו על הביצים.
מתחנן שאשתמש בכח שיש לי עליו.
נגיד שהיה לי נשלט כזה
מה הייתם שואלים אותו?
מצחיק אותי כמה אני שקופה
כשנכנסתי הוא כבר ליקק לה את הרגליים בשקיקה. זה לא היה מפריע לי, זה בדיוק המקום בו הוא צריך להיות- אבל המסירות הזו גרמה לה להתמסר חזרה בצורה שהשאירה אותי על הספה בצד, קצת תוהה מה אני עושה כאן.
למען האמת, היא ווידאה קודם אם אני רוצה שהם יפסיקו, אבל היה משהו מחרמן בזה, פשוט להיכנס לסיטואציה ולבחון אותה. זה מה שביקשתי בעצם. להיות זבוב על הקיר.
נתתי לוויסקי להפשיר אותי לאט לאט ולהתאים את עצמי לסיטואציה ואת הסיטואציה אליי. שיעור בלהביע רצונות.
אני רוצה לדבר קצת קודם.
אני רוצה לאכול.
אני רוצה סושי.
כמו קסם, ברגע שההזמנה נשלחה למסעדה זה היה כמו אישור בשבילי להשתחרר. לדעת שמכבדים אותי ושהרצונות שלי כאן נחשבים. ואני יכולה להתחיל לטרוף אותה.
היא הופתעה קצת, אבל הסתגלה מהר. זו חוויה מעניינת. שולטת עם שולטת. קצת נושכות, נזהרות לא לדרוך אחת לשניה בטריטוריה. בעיקר מתענגות כמו שאנחנו יודעות. הטעם של התותים שהיא אכלה בפה שלי. הגוף שלה כל כך נעים ויפה. והוא מתחתינו כל הזמן, יפה ונעול ומסור, עם פה כל כך רעב שרק מחפש את מה ללקק.
רק מלהסתכל עליה גומרת מהרגל שלה בפה שלו, הגוף שלי הצליח להפנים וליישם גם, כמה דקות אחר כך. זה די מדהים בעיניי, שככה זה עובד כשאני מספיק מחוברת לגוף שלי.
ואז הגיע הסושי.
היה טעים מאוד, ואני חושבת שאני צריכה לאכול ככה יותר מהארוחות שלי.
קשה להעביר למילים את כל החוויה. הכל ענן אחד גדול של עונג ואורגזמות. שכבות יורדות. עוברים למיטה. הפנים היפות שלה מעליי. המוזיקה הסקסית ברקע. הזרימה הקסומה הזו של שלישיה טובה שנותנת מקום לכולם. ההנאה הבלתי נגמרת שלו מלשרת אותנו עוד ועוד ועוד. האורגזמות. הקשר היפהפה ביניהם. הכרבולים בסוף ובין לבין. השיחה והגלידה לקינוח. האורגזמות.האורגזמות.
בבוקר (אחרי שישנו יחד והוא הביא אותי לעוד אורגזמה אחת לסיום) דרכתי לו על הזין והוא התחכך במזרון בצורה כל כך פתטית, מתוקה ומעוררת תיאבון, שהרשיתי לו לגמור על כפות הרגליים שלי ולנקות יפה עם הלשון.
בכל זאת, מן הנימוס שאגיד תודה על האירוח 😈
זה די מגניב.
ודי בדסמי.
אבל לנשום כמו שצריך זה יותר מגניב.
בהצלחה בהמשך חמודים.
אוהבת להשאיר מאחור את כל מה שלא יושב עליי בדיוק כמו שאני רוצה.
גם לכן מותר.
לפוטנציאל עתידי.
ולכן קשה לצאת מפה.
תודה לעצמי על הדרך שאני עושה.
על החיים שבניתי לעצמי.
על האהבה שיש בי.
על זה שטוב לי איפה שאני.
על כל מה שעוד יבוא.
פעם ראשונה בחיים שהביאו לי בלונים ליום הולדת. לונג הקטנה שבתוכי כל כך שמחה.
אחרי 31 ממים שנשלחו לתחרות על ידי 9 משתתפות ומשתתפים
ו108 הצבעות בסך הכל
לפני שאכריז על הזוכים, אני אגיד תודה לעבד ביורוקרטיה שלי שייעל את התהליך, ואתן מקום של כבוד לממים שהכי הצחיקו אותי אישית:
הייתי שמה עוד כי באמת שהיו הרבה הצלחות בלהצחיק אותי
(שזה מה שבאמת חשוב בכל התחרות הזו)
אבל אני בטוחה שכולם כבר במתח.
אז במקום השלישי עם 19 קולות, קבלו את Aristotle:
כפרס אתן לך לגמור עוד שבועיים ;)
במקום השני חברתי היקרה van van duchess עם 20 קולות!
מבטיחה לשלוח אלייך כפרס מלקק תחת מוצלח (כשאמצא אחד כזה)
ובמקום הראשון, ברוב מוחץ של 32 קולות
עם מם שמחזק אצלי את ההבנה שכולכם בסופו של דבר כלבות אנאליות
הזוכה הוא
קאי רוס!
קאי תתכופף, הפרס שלך בדרך 😇
שוב תודה לכולן ומקווה שנהניתם, אני הולכת לחזור לכתוב על חוויות לוהטות ורגעים עמוקים כמו שאני הכי אוהבת, אבל בהחלט היה כיף להכניס קצת צחוק וקלילות לבלוג הזה.
💫 👠👸
שיהיה שבוע מוצלח ומלא פמדום לכולנו!
הייתי היום בתערוכה שגרמה לי להתחבר לאיזה מקום נקי ויודע בתוכי. מקום שקט שקל לו להבין מה באמת נכון לי ומה לא.
ואני מרגישה שהכלוב הוא מקום שמכיל כל כך הרבה רעש, לכלוך, דברים לא מדויקים.
אני כל כך רוצה אהבה בדסמית, אני חושבת שבכל זאת יש יתרון לעובדה שהדברים כאן על השולחן.
אבל ממש מלוכלך פה. ואני אוהבת להיות נקייה.
מחשבה אחת מסתובבת לי בראש כבר כמה ימים. איך הוא ייראה עם הלחי שלו צמודה לרצפה ומעליה המגף שלי.
אני מספרת לו על זה, בחצי שעה שיש לי לשבת בבית קפה לפני העבודה. הוא מדגים.
אני עונה:
ככה אנחנו יושבים.
אני יושבת ואוכלת עוגת גבינה והוא, אלפי קילומטרים ממני,צמוד לרצפה. מספר לי על היום שלו. לומד ממני איך אני רואה אותו.
יש שם הרבה רגש. יותר ממה שהמילים כאן יכולות להעביר.
אחרי קרוב ל50 דקות אני מרשה לו לקום.
"לא" עניתי לו. "רק הציפורניים שלי".