בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הכל או כלום

לפני חודש. 5 באוקטובר 2024 בשעה 13:44

Wine Munch 

(כן, מה שקראתם: מאנץ' + טעימת יין מודרכת!)

אז אני הנומן, מתל אביב. חי, נושם ומתפרנס מיין.

החלטתי לשלב את 2 העולמות שאני הכי אוהב: יין ובדס"מ.

 

אז מה בתכנית:

ביום שלישי ה 15.10, רגע לפני סוכות, ניפגש אצלי בדירה למאנץ וטעימת יין. (איוונט בבילויים)

 

מה זה אומר?

ניפגש בין 10-12 חברים (עם התכוונות לאיזון מגדרי), כולם מעולם הבדס"מ ואעביר לכם טעימת יין בנושא:

סירה, שיראז והעולם שבאמצע:

נקבל את החורף בטעימת יינות אדומים. סירה ושיראז הם מצד אחד אותו זן ענבים, אך מצד שני ההבדל ביינות שהם מייצרים יכל להיות תהומי. 

מהו זן הסירה? מהיכן הוא מגיע? מה ההבדל בינו לבין זנים אדומים אחרים? 

אני מבטיח לכם שבסוף הטעימה תוכלו לגלות לבד, בטעימה עיוורת, האם אתם שותים סירה מהעולם הישן או מהעולם החדש.

 

עלות הערב תהיה באזור ה 100₪ לאדם ויכלול 8 בקבוקי יין + גבינות ולחמים. רק מי שישלם מראש יוכל להגיע.

זוהי לא ארוחת ערב וזה לא פליי! לא תהיה מיניות בארוע.

חובה להיות דיסקרטים לגבי ההשתפות ושיתוף פרטים.

אין כוונה להשתכר, אבל בהחלט קחו בחשבון שנטעם מספר יינות ואערכו בהתאם.

 

מוזמנים ליצור איתי קשר בפרטי ולהרשם. כמו שכתבתי, השאיפה היא לאיזון מגדרי. (אני מקבל באהבה את כל המגדרים!)

תרגישו חופשי לשתף ולהפנות אלי חברים.

 

אשמח שתגיעו.

 

לפני חודש. 4 באוקטובר 2024 בשעה 11:56

מה אתם.ן עושים הערב?

הצעות יתקבלו בברכה. 

לפני חודש. 4 באוקטובר 2024 בשעה 5:41

השנה האחרונה היתה שנה של אבל.

ממש גזרתי על עצמי התנזרות מהרבה מאוד דברים שאהבתי. 

מבחינתי המדינה נגמרה ב 07.10.23.

החל משעה 6 וחצי בבוקר של אותו יום ארור, זאת לא אותה מדינת ישראל שהכרתי.

גם היום, שנה אחרי, עדיין קשה לי לצאת ולבלות. 

קשה לי לצאת ולרקוד.

אין כאן ביקורת, ולו הקטנה ביותר, על מי שיוצא ונהנה מהחיים. אני כותב על עצמי בלבד.

מאז אותו בוקר ארור גם אני השתנתי. לטובה או לרעה, אני לא יודע. זה לא משנה.

יש בי כל כך הרבה כאב וכעס שאני לא יודע מה לעשות איתם.

אין פואנטה. 

פשוט ככל שאנחנו מתקרבים ל 07.10 אני מרגיש שאני מתפרק בתהליך מואץ.

תחבקו את האהובים שלכם. 

תגידו להם שאתם אוהבים אותם.

זהו.

לפני חודש. 3 באוקטובר 2024 בשעה 11:52

סְמוֹלָנִי, אָנַרְכִיסְט, פְּרִיוִילְג וְסוֹטֵה.

דָּאדִי, נִשְׁלָט, דּוּ מִינִי, מְאַהֵב. 

 

טוֹרֵף, מִתְחַלֵּף, סַרְסוּר וּמַסְטוּל.

גֶ'נְטֶלְמֵן שִׁכּוֹר, דָּפוּק וְשָׂרוּט.

 

מוֹצֵץ וּבוֹלֵעַ, מַשְׁפְּרִיץ מְנֻסֶּה.

נְחַדֵּר. מִזְדַּיֵּן. סָדִיסְט. 

מְשׁוֹרֵר.

לפני חודש. 2 באוקטובר 2024 בשעה 21:29

פתאום אחרי יום עבודה ארוך וקשה

ואחרי ארוחת החג עם הילדים

ואחרי שעוד אירחתי חברים שבאו אלי הביתה 

 

פתאום יש לי הרגשה כזאת...

מוזרה

מפתיעה 

שאולי, רק אולי 

השנה הזאת תהייה טובה.

 

שנשכיל להיות טובים לעצמנו ולאחרים.

ומלאאא סקס משובח.

 

שנה טובה.

לפני חודש. 30 בספטמבר 2024 בשעה 15:48

אני צריך לטרוף.

לנשוך.

להכאיב.

הטורף התעורר.

לתפוס אותך חזק כל כך עד שהציפורניים שלי יסמנו את הבשר שלך.

אני צריך להשתמש.

לזיין.

להפוך אותך לחור.

לכלום.

לסטור לך.

לא ספנקים חמודים כאלו.

סטירות כואבות. משפילות. בפנים.

למשוך לך בשיער.

לקלל.

אני רוצה שתבכי.

שהאיפור ימרח לך.

נזלת מהאף.

ריר מהפה.

להוציא הכלבה שבתוכך לטיול.

את הכלבה שאת.

עד הקצה.

אני רוצה לחלל אותך.

חילול הקודש.

לחלל,

זאת המילה הנכונה.

 

לפני חודשיים. 24 בספטמבר 2024 בשעה 19:03

איזה דבר זה אינטואיציות,  הא?

איך הגוף יודע לפני שהמוח מבין?

קראתי פעם מחקר שאינטואיציות הן בעיקר תולדה של נסיון. ככל שיש לך יותר נסיון בתחום מסוים, כך האינטואיציה שלך תהייה נכונה יותר.

ולי, בכל השנים האלו של קשרים, נישואין,  גירושין, מיניות.. בכל זאת צברתי נסיון במשהו.

החיים האלה.. אני אומר לכם.. תמיד מגיע טוויסט בעלילה.

סססעמק, בסדר?

סססעמק ערס.

 

לפני חודשיים. 24 בספטמבר 2024 בשעה 13:01

גוֹסטִינג (מאנגלית: Ghosting) הוא מושג בתחום הדייטינג המתאר ניתוק חד-צדדי של הקשר ללא הודעה מוקדמת, הצדקה או הסבר, תוך התעלמות מניסיונות התקשרות של הצד השני.

 

מצד אחד...

מבין כל הרעות החולות שאפשר למצוא בעולם ההכרויות אונליין, גוסטינג היא בעיני אולי הנוראית מכולן.

התחלנו לדבר. השיחה זורמת (יותר או פחות). ופתאום לא בא לך להמשיך. או שצץ משהו או מישהו אחר. מה הפאקינג בעיה להגיד: תקשיב, זה לא מתאים לי.

למה פאקינג להיעלם חד צדדית?

 

מצד שני...

גוסטרים נחשבים לאנשים שמשתדלים להימנע מאי-נוחות רגשית ונחשבים חסרי ביטחון, לא בוגרים בנפשם, אנוכיים ובעלי מיומנויות תקשורת בין-אישית נמוכות. במקרים מסוימים, ייתכן שהם סובלים מטראומה רגשית המקשה עליהם לתקשר, או מהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

אז אולי זה בכלל עדיף שהם נעלמים לנו מהחיים כבר בשלב מוקדם כל כך?

 

*מידע מויקיפדיה 

לפני חודשיים. 19 בספטמבר 2024 בשעה 6:36

"חומוס:

בבוקר למלכים.

בצהריים לפועלים.

בערב לחמורים."

פתגם מצרי ידוע.

 

לפני חודשיים. 18 בספטמבר 2024 בשעה 17:03

הייתי בלא מעט במסיבות פמדום בשנים האחרונות ואף פעם לא הסכמתי להכנס לסשן עם משהי שלא באתי איתה או שהיתה בנינו איזושהי הכרות מוקדמת. זוט עני. מסיבות הפמדום בשבילי הן יותר מאנץ' מפליי.

לכן אחד הדברים שתמיד הפתיעו אותי היא המוכנות של גברים "לקפוץ" לסשן עם שולטת זרה מבלי לחשוב לרגע. מספיק שאחת השולטות מסמנת לנשלט לרדת על הברכיים וללקק לה את המגפיים, והוא מבצע. אם היא רוצה לסטור לו, הוא כנראה יסכים. אם היא תרצה לקלל אותו, הוא כנראה יסכים. מבלי להכיר אותה. מבלי לדעת את שמה. מבלי שהחליפו מילה בינהם בעבר.

כשבדסמ התחיל לעניין אותי, כשהבנתי שלהשלט ע"י אישה מדליק אותי, שלהיות מושפל, נחדר, מנויש גורם לי להתעוררות מינית גדולה.. הרגשתי הכי לבד בעולם.

הייתי נשוי אז, ועם אשתי לא יכלתי לדבר על זה.

עם החברים שלי בטח שלא יכלתי לדבר. אם הם רק היו יודעים מעט ממה שמדליק אותי, הם היו יורדים עליי, עושים לי רצח אופי ובריונות לשארית חיי. אני לא צוחק. אני חושב שמחלק מהחברים שלי פחדתי יותר מכל.

בכלל.. כל מודל הגבריות  שטיפחתי וחשבתי שאני מכיר במשך שנים התמוסס לנגד עיני, בלייב.

לא רק שפחדתי ממה שגיליתי, הרגשתי בדידות גדולה מאוד. אני לבד בסיפור הזה ואסור שאף אחד יידע, אף פעם,  על הנטיות שלי. (היום כמובן שאני במקום אחר)

ומה עכשיו?

מה עושים?

איך ממשיכים מכאן?

 

אני מסתכל היום על הגברים שמגיעים לפמדום והם מהממים בעיניי.

אני מנחש שחלק גדול מהם מרגיש/ הרגיש בשלב כלשהו את הבדידות והפחד שהרגשתי אני. את תחושת הבלבול, הלחץ והבהלה להסתרה.

והנה הם עוזרים אומץ ומגיעים למסיבת נשלטים. 

הנה יש להם הזדמנות להיות מי שהם. לרדת על הברכיים. לקבל סטירה. לחיות לכמה רגעים את האני הפנימי הזה. לדעת שיש עוד גברים כמוהם. שיש נשים שולטות.

הם סופסוף יכולים להרפות לרגע ולהוריד את מסיכת הגבריות שלהם.

נשבע לכם שבפמדום האחרון זה היה מחזה יפה כל כך, שממש עלו לי דמעות בעיניים.

הנשלטים שמגיעים לפמדום. שקופצים לסשן. הם גיבורים בשבילי. הם פי אלף יותר גברים מהמון הגברים אחרים שאני מכיר, כי יש להם אומץ לבחון את עצמם, את המיניות שלהם וללכת עם האמת שלהם. גם אם לערב אחד.