ה 16 לאפריל 2023 היה יום ראשון.
ואני זוכר אותו כי זה יום ראשון, הראשון, אחרי חג הפסח, הילדים חזרו למסגרות.
בכל יום ראשון בבוקר היתה לי פגישה שבועית עם המנהל שלי.
הכנתי תכנית עבודה לשבוע שאותה תכננתי להציג, אבל 3 דקות לתוך הפגישה המנהל עצר אותי ואמר לי שהדברים לא עובדים כמו שהוא רוצה ושאני מוזמן לשימוע.
אני זוכר את ההלם שהכה בי.
ידעתי שלמרות שאני עומד כמעט בכל היעדים שהוצבו לי, הוא לא מרוצה מהעבודה שלי.
ידעתי שלמרות שהגדלתי ראש ועשיתי מעבר לתפקיד שלי, הוא רק התלונן שאני לא עושה מספיק.
ידעתי שהוא מחפש אותי.
אבל לא ציפית שזה יגיע ל שימוע.
ב 18.04, יומיים אח"כ בעצם כבר הפסקתי לעבוד. מי שבתהליך שימוע לא חייב לעבוד. רק סגרתי פינות.
באמצע מאי הודיעו לי שאני מפוטר.
בסוף יוני החזרתי דברים.
מאז אני מחפש עבודה.
והנה עברה לה ממש שנה.
אפריל 2024.
אתמול ב 16:00 נכנסתי לראיון.
ב 16:50 יצאתי מראיון.
ב 17:15 שלחו לי הודעה אם אני יכל להתחיל מחר (כלומר היום).
אני ברכב. עוד שנייה נכנס למקום חדש.
מתרגש.
פאקינג שנה לא עבדתי.
כמה דברים קרו בשנה האחרונה.
בכלל לא הייתי הנומן. הייתי מישהו אחר.
תאחלו לי בהצלחה בבקשה.
לחיי התחלות חדשות!
(יש התחלות לא חדשות?)