הכל או כלום

אני מתייחס לגוף שלי כמו אל מקדש.

מתוך ראייה שזה הכלי שבו אני חי ולכן אני רוצה אותו במצב הכי מיטבי שלו, לאורך הזמן הכי ארוך שאפשר.

זה אומר שאני מתאמן אימוני כוח לפחות פעמיים בשבוע ועוד יוגה פעמיים בשבוע.

אני מכניס לגוף מזון טרי, בריא וכמה שפחות מעובד. 

לוקח ויטמנים, תוספי חלבון ומינרלים.

הרבה נוזלים ללא סוכר וללא קפאין וללא אלכוהול.

אני לא קיצוני ואני לא מושלם, אבל לפחות אני מנסה. משתדל.

אני מתייחס למיינד שלי כמו אל מקדש.

מתוך הבנה שהמוח שלי הוא הדרך שבה אני חווה את החיים ומפרש אותם. אני רוצה את המיינד שלי פעיל וסקרן באופן המיטבי שלו, לאורך הזמן הכי ארוך שאפשר.

אז אני כותב לבלוג ולעצמי כל מיני תובנות.

קורא. מקשיב לפודקסטים.

מנגן. 

מנסה להוריד זמן מסכים. לברור כמה שיותר את הג'אנק שאני מכניס תודעה שלי. וכן, פייסבוק, אינסגרם, ערוצים מסחריים בטלויזיה הם ג'אנק פוד למיינד בדיוק כמו שמקדונלדס ג'אנק פוד לגוף.

אז לא תמיד זה מצליח לי, אבל לפחות אני מנסה. משתדל.

אני מתייחס למודעות שלי כאל מיקדש.

היכולת להיות בתשומת לב למקום ולזמן שאני נמצא בו, מקודשת בעיני. המודעות צלוחה ונוכחת מפשטת לי את החיים, מייצרת לי הבנה עמוקה יותר וחיבור טוב נכון למתרחש.

אז אני משתדל לא להיות בטלפון כשאני עם הילדים. כשאני עם חברים.  כשאני עם קינקוש.

אני משתדל לא להסחף עם הרגשות והמחשבות ולקחת צעד אחורה כשדברים עולים אצלי.

אני מתרגל מדיטציות. 

מאט את הקצב בכוונה.

לא עושה 2 דברים במקביל, אפילו עם זה לבשל ולשמוע מוזיקה. מתרכז בעשייה הנכחית.

מתרכז באדם שמולי. מקשיב.

אני בסה"כ אנושי וטועה לא מעט, אבל לפחות אני מנסה. משתדל.