מדהים אותי איך אנשים כל כך חכמים ומבריקים בדבר אחד, יכולים להיות כל כך טיפשים בנושא אחר.
יש לי חבר טייס, באמת בחור מבריק אנליטית ועסקית בצורה יוצאת דופן - ועדיין כל פעם שהוא פותח את הפה על נושא שהוא לא עסקי/ אנליטי, אני משתגע מהטמטום שיוצא לו משם.
אבא שלי מוצלח וחכם מאוד בתחומו - אבל הוא אוטיסט רגשי בצורה פנומנלית.
פגשתי הרבה אנשים כאלו, גאונים בדבר אחד - מטומטמים באחר. הייתי מצפה שבגלל שהם כאלו מבריקים, יהיה להם את ה common sense להשליך אחוז מסויים מהידע או היכולות שלהם לכיוונים אחרים. תכונות אחרות. ענווה מסויימת.
כי כמה מעט הם אלו שהם גם וגם. גם מבריקים וגם אנושיים?
בודדים.
אולי זה פשוט עניין של איזון של הטבע בעולם (או במוח), סוג של ין ויינג. אולי הגאונות וההצלחה מגיעות עם נרקסיזם build in, ואולי בעצם זה רק הגיוני שהדברים לא קשורים ואני זה שחיברתי אותם אצלי בראש?
זה שאתה חכם/ מבריק/ מוצלח/ עשיר/ מתמטיקאי/ טייס/ מנתח מוח/ מנכ"ל - לא אומר שאתה הגיוני/ רגיש/ קשוב/ אנושי.
עכשיו, מה אנחנו צריכים כרגע יותר בעולם, מנכ"לים או בני אדם אנושיים?