הכל או כלום

יש לי 3 חברים טובים, ושלושתם עוברים משברים גדולים בחייהם.

הראשון חווה סוג של התמוטטות עצבים ודכאון. משהו התפרץ שם בענק. הוא מדבר על מוות וחוסר עניין יותר בחיים. אין לי איך לעזור לו חוץ מלהיות שם בשבילו וגם בשביל בת זוגו ששומרת עליו. כל הכבוד לה.

השני, חבר ילדות, שכבר 3 חודשים בקושי מצליח לתפקד מרב כאבי גב. מדדה מרופא לרופא, מזריקה לזריקה. מצליח לתפקד יום יומיים ואז קורס מרב כאבים חזרה לבית שלו. 

השלישי, חבר מהעבודה, שפוטר כמוני לפני שנה. מאז לא מצליח למצוא מקום חדש. הלחץ הכלכלי נותן את אותותיו. הוא נפרד, שלא נאמר נזרק,  מבת זוגתו שאותה מאוד אהב והאמין שיתחתנו. הוא בקושי מתקשר איתי ועם העולם.

מה אני יכל לעשות בשביל לעזור לחברים שלי?  האם אני צריך עכשיו לתת להם עצות איך להפסיק לסבול? איך לתקן את החיים? לכפות עליהם את עזרתי? לצאת "חבר טוב"?  מה אני בכלל יודע על החיים שלהם? על המחשבות והפחדים והשדים שרצים להם בפנים בכל הגוף. בקושי את חיי שלי אני מצליח לנהל, אז קצת צניעות הנומן.

אז אני מראה נוכחות בחייהם ושואל לשלומם כל יום. ומציע עזרה טכנית (להביא לך אוכל/ לקחת אותך לבדיקות). ומנסה רק להקשיב. להקשיב. להקשיב. זה הכל. 

כמה זה חסר לנו. הקשבה.