הכל או כלום

לאחרונה אני מדמיין אותי מתעורר לידך כל בוקר.

אני מדמיין את הבית שלנו. איך הוא יראה.

מה נצטרך לקנות חדש.

את הארוחות בערבי שישי וחגים. ולפעמים גם סתם באמצע השבוע. 

ארוחות שבהן אנחנו מארחים את החברים והמשפחות שלנו.

שולחן גדול. הרבה אוכל. הרבה אלכוהול. הרבה רעש. כמו שצריך להיות בארוחות.

כולם צוחקים, מדברים ונהנים.

אני מדמיין את היום יום שלנו.

את השגרה החדשה שתהיה לי איתך. איך זה ירגיש לי.

אני מדמיין משפחה חדשה.

מעניינת המילה "מדמיין".

פעם, לא לפני הרבה זמן, היא היתה "חושש".

ואולי "מדמיין" זאת לא המילה הנכונה. 

"מהרהר" ?

"מבקש" ?

המילה הנכונה בכלל חשובה?