הכל או כלום

בעקבות הפוסט של אתמול ושיחת לילה מאוחרת במיטה עם קינקוקש, יצא לי לחשוב על הדאדי שבי.

מה השתנה?

אני עדיין דאדי, אבל פחות במיטה. יותר בחיים. ביום יום.

אני דואג ומבשל ומסיע.

אני מתעניין ומכוון ומכיל.

אני תומך ומחבק ומכרבל עמוק עמוק.

אני משתדל להיות בשבילך יותר שובר גלים להתנפץ עליו, ופחות אש שורפת לכבות.

בעיני זה פי אלף יותר דאדי מעוד ספנק בטוסיק.

מעוד סשן.

אני דאדי כמו שמרגיש לי נכון להיות דאדי ולא כמו שחשבתי שדאדי צריך להיות.

אולי זה לא מספיק לך.

אולי זה לא מה שאת צריכה.

אולי נצליח לכוון את זה יותר טוב. 

אולי לא.

אם את יודעת שאת יכולה לפנות אלי כשקשה לך..

כשאת מבולבלת..

כשאת צריכה לפרוק כעס/ עצבים/ חרמנות..

כשאת רוצה משהו אסור..

הצלחתי בתפקידי בתור דאדי.

וזה הכי סקסי בעיני.