צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בקרוב אגיע רחוק

המטרה: לשכוח כמה קשה לאהוב את עצמי.

האמצעי" התמכרות. לא משנה למה.

.

לפני 18 שנים. 23 במאי 2005 בשעה 21:41

רוצה שיתארך הרגע
לעולם לא אהיה כמותם
הזכרונות מבית הספר, בלגן אצלי בחדר
אני רוצה געגועים שלא יניחו להרדם
שלא אוכל להילחם.

אומרים היא חיה בשמיים או בים
לא כמו כולם, צוללת ועולה לשם

לשם איש לא יתקרב
וגם אם תאמר שאתה אוהב
שנשבר לך הלב
ובחרת בי מכולם
מכל הבנות בעולם
לא אקח אותך לשם
כי לימדת אותי שתיקה
ואני עוד מחכה.

אני רוצה ידיים ארוכות
לחבק מבלי שאצטרך לראות
אומרים היא מסתירה כנפיים
במעיל הגדול הכחול,

היא עפה ולשם לא תתן שתתקרב
וגם אם תאמר שאתה אוהב
שנשבר לך הלב
ובחרת בה מכולם
מכל הבנות בעולם

אומרים אל תבטח בה לעולם
היא תמיד תשיב לך שתיקה
ואני עוד מחכה,
מחכה.

לשם איש לא יתקרב
וגם אם תאמר שאתה אוהב
שנשבר לך הלב
ובחרת בי מכולם
מכל הבנות בעולם
לא אקח אותך לשם
כי לימדת אותי שתיקה
ואני עוד מחכה.

רוצה שיתארך הרגע לעולם.

מבצע: מירי מסיקה

לחן: קרן פלס
מילים: קרן פלס
***********************************************

כל מה שהעלתי על הדף,
חסר ברק ואין בו טעם.

חיבוק, חיוך. חצי שיחה. האם היינו?

אני מובסת, מוותרת, ומתעייפת.

מחר שוב אחזור לחבק את העולם כמו שהבטחתי לך.



לפני 18 שנים. 21 במאי 2005 בשעה 3:36

שנגמר עם מילות פרידה.

והייתי כל כך מאושרת לפני.

עכשיו י ו ת ר

*קפצו לי*
על
רגל אחת.

ושוב יש לי טעם של סוכריות מרות שמשאירות טעם של חופש.

הולכת להסתחרר בשכיבה.

את השברים אסדר מחר.

לפני 18 שנים. 18 במאי 2005 בשעה 17:04

I know all there is to know about the crying game
I've had my share of the crying game
First there are kisses, then there are sighs
And then before you know where you are
You're sayin' goodbye
One day soon I'm gonna tell the moon about the crying game
And if he knows maybe he'll explain
Why there are heartaches, why there are tears
And what to do to stop feeling blue
When love disappears

I know all there is to know about the crying game
I've had my share of the crying game
First there are kisses, then there are sighs
And then before you know where you are
You're sayin' goodbye

Don't want no more of the crying game
Don't want no more of the crying game



אני יודע את כל מה שצריך לדעת על משחק הדמעות
אני כבר נטלתי את החלק שלי במשחק הדמעות
בהתחלה יש נשיקות, אחרי זה אנחות
ופתאום לפני שאתה יודע איפה אתה נמצא,
אתה אומר שלום.
יום אחד, בקרוב, אני אספר לירח על משחק הדמעות.
ואם הוא ידע אולי הוא יסביר
למה יש לבבות כאובים, מדוע יש דמעות
ומה עושים כדי להפסיק להרגיש את העצב
כשהאהבה נעלמת.

אני יודע את כל מה שצריך לדעת על משחק הדמעות
אני כבר נטלתי את החלק שלי במשחק הדמעות
בהתחלה יש נשיקות, אחרי זה אנחות
ופתאום לפני שאתה יודע איפה אתה נמצא
אתה אומר שלום.

לא רוצה יותר חלק במשחק הדמעות
לא רוצה יותר חלק במשחק הדמעות

**********************************************************


Love does not touch me

Love does not touch me no more
No
It used to rap my body with a Pleasant chill
But now
Recoiling from contact
Even in my deepest sadness
I could give
Could give love within one hug
Today
All the words, the looks and the touches
Can not reclaim the lost
Because I used to have love in me
And Today



Death



anna

לפני 18 שנים. 16 במאי 2005 בשעה 14:58

השבוע הפכתי להיות מהמכורים-לסמים ולשקרים.
זה לא קרה בכוונה תחילה, כי אין לי אופי חלש, ואני גם לא שקרנית, אני שייכת לאלה שאומרים ת'אמת בפנים.
ובעצם,לפעמים כדי להימנע מכניסה לסכסוכים ועימותים אני מעדיפה לשתוק ולתת לכעס לפעום בקרבי, כאילו היה ישות עצמאית.
ואז הכול מתאסף ונאגר לכדור שלג ענק בתוך הבטן שלי, ואני משמינה ולא מבינה למה כשאני לא אוכלת המשקל בכל זאת לא מפסיק לעלות.
וככה יום אחרי יום, אני צועדת במרוץ, ונדמה לי שבתחרות הזו שאין לה התחלה או סוף, כולנו מוצאים את הדרך להשתרך לפניי, ואני נשארת מאחור מפגרת ובודדה.
אבל השבוע- אמרתי די! גם אני משיבה מלחמה, לטבע שמשליט את כדור האש הזה
שיוצר תסכול בנפשי, ולוקח ממני את העננים השחורים שזורעים חושך בליבי.
אני משיבה מלחמה לגוף שבוגד בי ולא מפסיק לגדול.
אני משיבה מלחמה לאלוהים שלוקח מאתנו את הפרחים הכי יפים.
אני משיבה מלחמה לנשמה שלי שמנסה לפגוע בי כל הזמן.
אני משיבה מלחמה לעולם שלא נותן לי מנוחה.
אני נלחמת!מי ינצח?
התשובה כאילו ברורה מראש, ובכל זאת אני מנסה, אבל ידוע כי זו מלחמה של ילדה-ספק אישה.
אז שיקרתי ואמרתי שאומנם "לא טוב היות האדם לבדו"-אבל לי זה מצוין.
אין לי זמן ולא רוצה קשר ובן זוג, זה כובל לי את החופש ומגביל לי את הנשמה.
אהבה טווה סביבי רשת עוטפת אותי בנייר זכוכית, ומגמדת אותי ומשתיקה את תקוותי.
אז אני דוחה אותה על הסף, היא לא מועילה לי וטוב לי לבד.
ככה עניתי למי שרצה אותי, או סתם רמז או רצה לשדך אותי למישהו אחר, כי חבל לו שפרח כמוני מסתובב לו לבד.
איזו אשליה-אני ופרח, שני כוכבים שונים.
אולי התכוונו לומר חוח עלוב, אפור ושבור.
פרח נבול בלי עתיד, או פקעת שכבר לא תפרח בעונה הבאה, כלום, סתם אבק, גרגיר, שבסופה הבאה יעלם.
אז שיקרתי, אז מה? באמת שהיה לי ועדיין טוב לי לבד, אבל היום כשהיא סיפרה לי על הרומן החדש שלה- קצת צבט לי, והלב שלי צעק "למה לי אין אף אחד"?
שכחתי איך דחיתי את כל נסיכי השבוע שעבר שוב המעגל הזה הנורמה הזו שהאדם נברא בצלם, ונבראה לו אישה מצלעו.
"זוגות זוגות נצא..." אומר השיר, ואם אני רוצה את בדידותי? לצאת לבדי, אז אני שונה? מנודה?
אז כדי לא לחשוב, ולתת לעצבים שבבטן שלי מנוחה, גילגלתי לי סיגריה, זה חבל"ז ככה דקל אמר.
חבל"ז! מזה חבל"ז?נוצר יש מאין?
ואם כן אז יש לי שאלה-כשגדלו את הפרחים שמהם הכינו לי את השקית,לא דישנו את האדמה? או ריססו מפניי זוחלים ושאר תולעים??
הרעל הזה שפוזר על הפרחים נמצא עכשיו בתפזורת שלי, אבל זה חבל"ז ככה אמר לי דקל.
וככה התחלתי לשקר, כדי שלא ייראו את עליבות לבי כמות שהיא. וככה התחלתי לעשן, זה מקל ויותר מזה הוא טבעי!
השקר עוד לא הפיל אותי לרצפה, ואפי עוד במקומו מונח, הפרחים רק עבורי צובעים ת'תמונה, לפתע החיים ורודים ויפים, ולמרוץ יש תכלית.
הבוקר נראה יפה וטוב, טהור ומלא.... והיום הופך רווי צחוק והאושר מככב בכל פינת רחוב.
אז כל עוד לא תפסו אותי בשקריי, והמציאות לא טופחת על פניי, מה אכפת לי להמשיך לחיות בבועה?
אולי במציאות שלי לא תבוא הדבורה עם הסיכה ותנפץ לי את האשליה.
אולי בחלום שלי שחלקו אמת לאמיתה אין בכלל הבדל בין חיי למת, אולי בחלום שלי אין כל רע במלחמה בהרוגים ופרחים שנובלים!
אולי!

לפני 18 שנים. 6 במאי 2005 בשעה 16:11

ואני שונאת את אלוהים.


הכל לחוץ לי ולוחץ.
ובכל יום שעובר אני מתחילה להשלים עם המצב.
יש הטוענים שנעשתי רעה...

ובכל **** שאני עוברת אני מוסיפה לצוואה שלי עוד אנשים.
אגב, פעם פגשתם בנאדם שעושה צוואה כבר מגיל 24?

אז איזה רועה יש בי?.

כן אני חושבת שמגיע לי הכל, ומותר לי הכל.
כמו ילדה מתבגרת.

ואני יודעת שאם אני רוצה משהו אני מקבלת.
אבל ככה הייתי גם אז.
אז איפה השינוי?
השינוי הוא רק חיצוני.
אני אותה אחת. רק עם בגדים אחרים.
ועוד כמה קילוגרמים. 😄

אז איך זה שלפעמים אני מרגישה הכי יפה בעולם?
בעצם הכי נשית.

במקסיקו אעשה עוד קעקוע.
לפחות אם לא אחזור יפה אנסה להיות מקושקשת.

{יותר}



תשאירו הודעה אחרי הביפ.

שבת שלום.





לפני 19 שנים. 4 במאי 2005 בשעה 2:56

{ככה נראה לי}

יש כחול וצהוב ולבן וטעם מתוק רך בפה.
יש משהו גבוה מעלי.
משהו טוב ואני בדרך אליו.
בדרך אליו.

חלומות פז.

לפני 19 שנים. 18 באפריל 2005 בשעה 18:56

אני אוהבת להיות לבד.
מן הסתם, בשנים האחרונות זה פחות יוצא לי, ומשום כך ההתענגות על לילה שכזה יותר גדלה לפתע.
אבל זה לא רק זה,
תמיד אהבתי להיות עם עצמי, לעשות מה שבא לי.
עוד לא נעלמה לי התחושה הזו של נערה בתיכון שפתאום נסעו ההורים שלה לחופש ויש לה ממלכה שלמה משל עצמה.
אני אוהבת להתבטל כשאני לבד- לקרוא עיתונים, לראות טלויזה, למרוח זמן, אבל אוהבת גם להספיק דברים שעושים לי טוב, כמו קריאה של דברים יותר אינטילגנטים, או כתיבה בזמן האחרון אני מאוד רוצה לכתוב, כל הזמן, יש בי מן תשוקה כזו שלא עוזבת אותי כמו התשוקה אלייך. אני רוצה לכתוב לך, רוצה לכתוב לעצמי, אבל לא מוצאת מילים.
מרגישה ריק.

אני מקנאה באנשים שהכתיבה טבעית אצלם.
אצלי חייבת להיות איזו תקופת דגירה, שמאופיינת באי יכולת כתיבתית בכלל, וסתם מן שפל כללי שכזה. לפעמים, בסופה מגיע סוג של פרץ יצירה ולפעמים לא.
אני רוצה לכתוב עלי, עלייך.
קצת על העבר, קצת על העתיד, הרבה על ההווה.
רוצה לכתוב סיפורים. רוצה לכתוב שירים. דברים נוגעים, מרגשים.
אבל מרגישה שאני לא מוכשרת לזה.
תחושה מתסכלת, שמעיבה על תחושת הלבד .


**כמה דברים יש לי להספיק
כמה חוויות יש להכיל.
מתגעגעת**

לפני 19 שנים. 17 באפריל 2005 בשעה 19:24

and i feel like im there

Lou Reed
Perfect Day

יום נפלא,
שותים סאגריה בפארק,
ואחר כך, כשמחשיך,
אנחנו הולכים הביתה.
רק יום נפלא,
מאכילים חיות בגן החיות
ואחר כך, בנוסף להכל, סרט,
ואז הביתה.

הו איזה יום מושלם,
אני שמח שביליתי אותו איתך,
הו איזה יום מושלם,
את פשוט נותנת לי להמשיך
את פשוט נותנת לי להמשיך

זה רק יום נפלא
כל הבעיות נשארו מאחור
סוף השבוע רק לעצמנו
זה כזה כיף
זה רק יום נפלא
גרמת לי לשכוח את עצמי
חשבתי שאני מישהו אחר
מישהו טוב.

הו איזה יום מושלם
אני שמח שביליתי אותו איתך
הו איזה יום מושלם
את פשוט נותנת לי להמשיך
את פשוט נותנת לי להמשיך

את הולכת לקצור את מה שזרעת
את הולכת לקצור את מה שזרעת
את הולכת לקצור את מה שזרעת
את הולכת לקצור את מה שזרעת


Just a perfect day,
Drink Sangria in the park,
And then later, when it gets dark,
We go home.
Just a perfect day,
Feed animals in the zoo
Then later, a movie, too,
And then home.


Oh it's such a perfect day,
I'm glad I spent it with you.
Oh such a perfect day,
You just keep me hanging on,
You just keep me hanging on.


Just a perfect day,
Problems all left alone,
Weekenders on our own.
It's such fun.
Just a perfect day,
You made me forget myself.
I thought I was someone else,
Someone good.


You're going to reap just what you sow,
You're going to reap just what you sow,
You're going to reap just what you sow,
You're going to reap just what you sow...


**Hallucination**

לפני 19 שנים. 14 באפריל 2005 בשעה 20:18

זה לא שמשהו קרה ואני נהייתי בריאה אל תבין לא נכון..
סתם התחלתי לעשן פחות.
לא יודעת לא תמיד יוצא לי.. לפעמים הסיגריה באה לי רע..הרוח כשאני נוסעת לאיזה מקום על המהיר פה מעיפה לי את האפר לתוך האוטו...כול הבפנים מתלכלך זה עושה לי עצבים אתה מבין...
קשה לי גם לעשן כשהחלון פתוח והמזגן פועל...מרגישה שאני נהיית חולה.
נראה לי מלברו יפשטו תרגל בקצב הזה.

הזמן המזויין הזה לא עובר.
ואני מתחילה לעשן פחות.
הפסקתי גם לשמוע מוזיקה באוטו כשאני חושבת. .
בין חיילי הנקמה לפרנק סינטרה עם כמה ניינ אינ´צ ניילס ועוד איזה 3 דיסקים בצ´יינג´ר האוטו שלי החליט שזה הזמן לקום ולפעול בשביל שהמחשב של האוטו לא יקבל סטירה מהכאוס שלנהגת שלו יש בטעם...אז פחות מוזיקה באוטו...ופחות סיגריות...ומכון כושר..ואוכל בלי טעם.
ודאגה.
שהחתול לקח לי תלשון. ואני לא אצליח להגיד מי אני ומה יש לי בפנים.
ולמי זה משנה בעצם.
?

לפני 19 שנים. 14 באפריל 2005 בשעה 10:14

I'm so tired of being here
Suppressed by all my childish fears
And if you have to leave
I wish that you would just leave
'Cause your presence still lingers here
And it won't leave me alone

These wounds won't seem to heal
This pain is just too real
There's just too much that time cannot erase

When you cried I'd wipe away all of your tears
When you'd scream I'd fight away all of your fears
And I held your hand through all of these years
But you still have
All of me

You used to captivate me
By your resonating life
Now I'm bound by the life you've left behind
Your face it haunts
My once pleasant dreams
Your voice it chased away
All the sanity in me

I've tried so hard to tell myself that you're gone
But though you're still with me
I've been alone all along