מטפטף מילים

כשהתסכול דופק על דלתי הוא בדרך כלל מגיע חד. ממוקד. והוא מחזיק ביד מסמך מפורט ומדוקדק שמסביר למה הוא הגיע.

לרוב זה לא מפתיע כשהוא בא. אני מניח מהשתלשלות האירועים של השבוע/יום/שעה אחרונה שהנה, עוד רגע תשמע הדפיקה שלו בדלת.

לפעמים זו נקישה עדינה ומנומסת ואז הוא לרוב בא עם פתק קטן, לעתים זו דפיקה חזקה עם האגרופים ואז הוא בא עם מסמך של כמה עמודים מודפס משני הצדדים, עם חזה נפוח כזה של "הנה, זו השעה שלי לזרוח, קבל אותי על השטיח האדום".

אבל יש לפעמים שהוא פשוט בא. לא ציפיתי לו, לא הייתי מוכן והנה הוא דופק בדלת. הדפיקה קצת מוזרה, לא אחידה. כשאני פותח לו את הדלת הוא נראה קצת מבולבל וקצת שתוי, לא מבין בעצמו מה לעזאזל הוא עושה על פתח דלתי. הרי חייבת להיות סיבה שהוא בא, לא?

והוא מסתכל עלי מבולבל, בלי שום דבר ביד ואני מסתכל עליו בחזרה. ובא לי לזרוק אותו לרחוב ולהגיד לו- אם אתה לא מסביר למה אתה לא נכנס.

אבל אני והתסכול חברים ותיקים, עברנו המון ביחד. אז אני מכניס אותו הביתה, מכין לו קפה ויושב איתו קצת, נותן לו קצת זמן ומקום.

והוא יושב אצלי עד שהוא מרגיש שהוא חזר לעצמו ושזה הזמן שלו ללכת לדפוק על דלת אחרת...

https://cdn.sex.com/images/pinporn/2021/01/27/24466838.gif?width=300