שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מטפטף מילים

לפני שנתיים. 5 בפברואר 2022 בשעה 16:37

שלושה אנשים חיים בתוכי.

האחד אוהב את אהבת נעוריי הנכזבת, זו שמעולם לא היה לי האומץ לומר לה את שהרגשתי ושהוא עוד מרגיש. ולעולם לא אדע אם היא ידעה ואם הרגישה גם היא. והוא אוהב אותה באמת.

השני אוהב את האישה שאיתי. קשור אליה בכל נימי נפשו. חושב עליה ודואג לה בצאתה ובבואה ורק רוצה לראות חיוך על פניה בכל יום. והוא אוהב אותה באמת.

והשלישי, השלישי כלל לא מאמין באהבה. השלישי רק רוצה להינות מהחיים, לטעום מהפרי האסור, להכין ממנו מיץ ולשתות עד טיפת הלשד האחרונה. להעריץ נשים ולשרת אותן בהתמסרות מלאה, אולי אפילו עיוורת. והוא בוער בי לעתים באמת.

והם חיים להם במרקם עדין שהם יצרו לעצמם. וכל אחד מרים את ראשו בזמנו, נושם ונושף וחי לכמה רגעים בתודעתי עד שחוזר לנמנם ומפנה את מקומו לאחר.

ואני מאחל להם ובעיקר לי שהם ידעו לשמור על המרקם הזה.

 

ועכשיו כפיצוי על החפירה העמוקה, גיפים של שלישיות:

 

שבוע נפלא,

לכן.ם ולא.נשים שחיים.ות בתוככם.ן....

ליק :)

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י