מטפטף מילים

והיא באה עם ציפיות מהחברה שאתה קולט במהלך החיים. מסרים שמהדהדים לך בראש.

תהיה חזק. שרירי. תהיה ציני. תשתה קפה שחור. חזק. בלי סוכר. תהיה קרבי. קח הכל בקלות. תתעלם מהכאב. תן קריצה אל מול הקושי. אל תתבכיין. הכל בקטנה. תזיין. תחדור. שבור לה ת'אגן. שיהיה לך גדול יותר. ועבה. אל תחצין רגשות. לא צריך לדבר על זה, אין טעם. 

אני גברי. כזה. לפחות 90%. בטח במראה. אני רחב ושרירי ושעיר. רק נפנים עם מראה שמתחלף בין חמוד לקשוח.

אולי בגלל זה מעולם לא התחברתי במיוחד לעולם הניוש והסיסיפיקציה. תמיד היה נראה לי מגוחך לדמיין את עצמי ככה. 

אבל פתאום הסתכלתי על זה אחרת. על השחרור מעול הגבריות שהניוש מאפשר. על הזין הזה שלא פעם חשבת שהוא כל מהותך, שננעל לו בכלי קטן המצמם אותו פיסית ורוחנית.

כמובן שזה בא עם עול חדש. עול של נשיות. הרי גם מנשים יש ציפיות לחברה.

פתאום את צריכה להיות אסטתית. מטופחת. סקסית. מפתה ומתוקתקת. את צריכה להיות חור. את צריכה להכנע. את צריכה להיות ילדה טובה ולפתוח פה גדול. את צריכה לסדר מדי פעם את השיער מאחורי האוזן. בעיקר כשהלחי שלך צמודה לרצפה. כדי להראות את עוויתות פנייך בזמן שאת נחדרת.

לא אומר שזו פנטזיה שלי. ממש לא. הרי הפנטזיות שלי בעיקר ניזונות מפנטזיות של מי שמולי.

אבל סתם חשבתי על ההקלה האדירה שיכולה להיות בהחלפה, זמנית, של עול אחד באחר.

https://i.redd.it/ullt5phek2581.gif

הגיף הוא של הטרנסית הכי מהממת שיש- נטלי מארס. שהחליטה להחליף עול אחד באחר באופן קבוע.