ופתאום בהחלטה קפריזית (אופיינית לה) היא החליטה לתת לי הזדמנות לשים קץ לגעגועים של שנים. היא עוברת תקופה מאתגרת ושאלתי אותה אם היא במקרה מתכננת לצאת להתאוורר קצת כי אני נוסע להפגש עם חברים. קיוויתי שאולי היא תגיד כן ונפגש פגישה "מקרית" באיזה פאב בת"א ואוכל להגניב איזו נגיעה מקרית של זרוע בזרוע, או אפילו חיבוק נסתר בשירותים. כל כך הרבה זמן שאני מת לחוש קרבה אליה, לא משנה איזו.
לא חלמתי ולא ציפיתי שלפתע תגיע ממנה הצעה "לעבור אצלה בדרך ולעשות לה קצת שמח". התלבטתי ארוכות (משהו כמו שניה וחצי) ועניתי לה שבוודאי שאבוא. "יופי, אז שיהיה לך על מה לחשוב בדרך, שאלת אם אני מתכננת להתאוורר, אני מתכננת להתאוורר על הזין שלך. ונראה לי גם שאתה צריך איזה חינוך מחדש בעקבות המיילים האחרונים. לא צריך הרבה זמן, זה ייקח חצי שעה".
לא ידעתי את נפשי מרוב התרגשות, אושר, ציפייה וחשש. חינוך מחדש? להתאוורר על הזין שלי? מה זה אומר? זה יכול ללכת לכיוון של לרכב עליו וזה יכול ללכת לכיוון של התעללות בו או מי יודע?... אבל הגעתי למסקנה שאני בסדר עם כל האופציות, הרי מה שהיא רוצה זה מה שאני רוצה.
בדרך אליה הלב דפק חזק. לא הצלחתי להרגיע אותו בנשימות. הפה יבש מהתרגשות. אני שותה מים. זה עוזר לכמה דקות ואז שוב. אז שותה עוד. קצת שוקולד שהיה באוטו נדחף לפי כי המוח מרגיש כבר קצת מעורפל מהתרגשות.
התקשרתי אליה להכוונה. הזין נעמד בכניסה ללובי של הבניין. איזה מזל שחורף ולובשים ארוך כך שהשכנים עם הכלב לא יכלו לשים לב... על דלת ביתה כיסוי העיניים המוכר ("אתה תהיה עם כיסוי כי זה מדליק אותי אצלך"). אני ממלא אחר הוראותיה, לובש אותו וממתין. לא דופק, פשוט ממתין. קולות של עקבים נשמעים מבעד לדלת. הנשימה שלי כבדה. הפה שוב מתייבש מהתרגשות. היא פותחת את הדלת ולוקחת את ידי. בלי לחשוב אני מרים אותה אל הפה שלי ונותן לה נשיקה על גב היד. אוח. סוף סוף מגע. היא מושכת אותי פנימה וישר קולטת שאני לא מצליח להכיל את ההתרגשות. "בוא אחרי, אתה צריך להרגע קצת".
היא מובילה אותי ואני מרגיש פתאום אוויר קר. כנראה שאין לי מספיק דם ו/או חמצן במוח כי אני לא מבין למה לעזאזל יש לה חדר שהיא כ"כ מקררת ומה היא מתכננת לעשות לי בו לעזאזל. אחרי כמה צעדים אני מרגיש מעט תזוזה של האוויר ומבין שיצאנו למרפסת 🤦♂️. היא מעמידה אותי עם הפנים אל הנוף ומורידה את כיסוי העיניים. הנוף הלילי פרוס לפנינו. האוויר הקריר נעים. היא מלטפת אותי מאחוריי. אני מת להסתובב אליה, אבל מעל הכל אני חייל טוב וממושמע. אני לא ממש נרגע אבל הנשימה קצת מתייצבת ואנחנו חוזרים פנימה. שוב היא נעמדת מאחורי ונותנת לי להציץ בסלון המהמם שלה שפשוט מזמין לערב של מסיבה ותענוגות. לאחר מכן היא מובילה אותי אל הספה. "עכשיו אתה מבין איפה אתה נכון? שב פה" היא אומרת כאילו חושבת שהמוח שלי מסוגל כרגע לזכור את מיקום הריהיטים בחדר... אז אני פשוט מתמסר להכוונה של ידייה ומתיישב. אני מתפשט לפי הוראתה ונשאר בגרביים וחולצה קצרה בלבד.
היא מחמיאה לי על שאני נראה חטוב יותר מהפעם הקודמת שנפגשנו. נראה לי שמלמלתי תודה. כמו שהבנתם הייתי די משותק. אחר כך היא ליטפה עם איזה בד את הזקפה שלי. לאחר מכן הגיעו האצבעות שלה וליטפו אותי תוך כדי שהיא שואלת על אם ואיזה נסיון אנאלי היה לי עם עצמי (היא יודעת שלא נפגשתי עם אחרת מלבדה אחריה). כאילו לא מספיק קשה לי למצוא מילים ועוד לחבר למשפטים, באותו רגע היד שלה מטיילת למטה את תחתית שק האשכים שלי ונראה לי שמה שיצא לי מהפה היה איזה מלמול בג'יבריש.
"מה קרה?"
זזההה... ההאמממ...
"מה? שאני נוגעת פה?"
כן זה אממממ
מלמלתי וגמגמתי שם כמו ילדה בת 16 שהקראש שלה מניח את היד על פנים הירך שלה. ייתכן שגם חייכתי כמו אידיוט וגנחתי קלות.
אני מפחד לגמור לחשתי. "שלא תעז. אני רוצה שתגיד לי דקה לפני שאתה גומר, לא ממש כשאתה על הקצה. אם אתה גומר בלי אישור אתה לא רואה אותי יותר בחיים"
היא חזרה להתעסק עם הזין שלי. להתעסק זה בעיקר סטירות קלות. חששתי שעכשיו מתחיל החלק של "להתאוורר על הזין שלי" בצורה של מטח סטירות, אבל בסוף זה נשאר בגדר כפכופים קלים. קצת הופתעתי, בכ"ז מדובר באישה שאמרה לי פעם שאין לי מושג בכלל מה היא הייתה עושה לי אם הייתי שלה לחלוטין במציאות מקבילה. מצד שני היא לא בדיוק שולטת אכזרית, יותר קינקית-קפריזית ואני והזין הלא מזוכיסטי שלי ממש בסדר עם הסידור הזה... תו"כ הכפכופים אני מנסה לאט למצוא את המילים לספר לה על נסיונותיי האנאליים ומבקש ומקבל תו"כ שלוקים של מים כי קשה לדבר בפה יבש מהתרגשות. היא קצת מתלהבת מזה שגמרתי מאנאלי בלי ידיים.
בשלב מסויים, כנראה מהחשש שאגמור היא החליטה להחליף פוזיציות. היא נשכבה על הספה ואמרה לי לעשות לה נעים. אני אחד שמגיב הרבה יותר טוב להוראות ספציפיות ופחות מסתדר עם ריבוי אפשרויות. אבל הרעב אדיר וידיי פועלות כבר מעצמן, מגששות ופוגשות את רגליה. העור החלק והנעים שלה מרגיש כמו גן עדן בידיי. מהר מאד השפתיים שלי מצטרפות לחגיגה ועטות על מגפיה. כשאני מבקש להוריד אותן ולהתאחד עם כפות רגלייה המהממות אני נענה בשלילה. אני מטפס במעלה ירכיה השמיימיות, מנשק ומלקק. היא מתמסרת ומתענגת בעודי ממשיך לטפס. שפתיי נפגשות עם שד שמאל שלה. אני שולף אותו ומתחיל לנשק ולמצוץ לה את הפטמה. "מה זה טוי? שכחת איך לינוק?" העקיצה הזאת מיד פוערת לי את הפה ששואב את פטמתה והיא גונחת מעונג. אני עובר לשד ימין ואצבעותיי ממשיכות את העבודה על פטמה שמאל כשידי האחרת כבר נשלחת למטה ומלטפת את התחתונים שלה.
אני חוזר חזרה למטה. מנשק את ירכיה ואז שולח את ידיי להוריד לה את התחתונים. היא עוצרת אותי ושואלת מה לגבי בקשת רשות. אני מבקש בנימוס ונענה בסירוב. "אבל...." היא אומרת "אני יכולה להזיז אותן קצת ככה". אני מסתער על הכוס המדהים שלה כמו ילד בן 16 שיורד בפעם הראשונה לאישה. אולי זאת ההתלהבות, אולי כי ידעתי שזמננו מוגבל... אני מתנצל ומתחיל לאכול אותו כמו שצריך. אוחחחח כמה התגעגעתי אליו. אל הטעם הנפלא שלו. היא גונחת בהנאה אבל עוצרת להכווין אותי. מצד אחד אני תמיד אוהב הכוונה. אני אוהב לדייק את עצמי עבורה. מצד שני אני מרגיש תחושת כשלון קלה על ההתסערות הלא מרוסנת שלי דקותיים קודם. אני מנקה את המחשבות ומתמסר לביצוע המלאכה כמו שהיא רצתה. בנקודה הזאת היא לא שמה לב, אבל עברתי משכיבה על הספה לעמידה על 6, כיוון שהרגשתי שאני עומד לגמור בעצמי מהגניחות שלה באוזן והאגן שלה שזיין לי את הפה. (כשסיפרתי לה אח"כ היא צחקה והתלהבה מזה).
בשלב מסויים היא עוצרת אותי. "הלשון שלך זה נחמד, אבל אתה יודע מה אני אוהבת". היא מושיבה אותי ומטפסת מעלי. הזין שלי רק מתחיל להכנס לתוכה ואני אומר לה שאני מרגיש שאני עומד לגמור. היא ממשיכה להכניס אותי לתוכה ולנוע עלי. אני חוזר על עצמי- אבל אמרת לי להגיד לך. אני ממש קרוב. "נו, אז תגמור." כשאני מרגיש שהגעתי לנקודה ממנה אין דרך חזרה אני גומר מתחתיה ובתוכה כמו שהיא לימדה אותי- ללא שום עכבות. אני רועד ונוהם וגונח ומתפתל, ומנסה לנשום בין לבין. אחרי שאני גומר היא ממשיכה לנוע עלי. תמיד מהסרטונים שראיתי חשבתי שרגע כזה יהיה עינוי, אבל זה היה פשוט נעים והלוואי שהיה לנו זמן לקחת את זה הלאה.
היא קמה מעלי ועוזרת לי להתלבש. אני מבקש לשטוף את פניי, כי לא נעים לפגוש חברים בלי להתנקות אחרי מפגש שכזה. היא מובילה אותי לשירותים. אני מתנקה ומחזיר את כיסוי העיניים. כשאני יוצא אנחנו מתחבקים. עומד לי שוב ואני מתבאס ששעון החול נגמר, חצי שעה חלפה ואנחנו צריכים לחזור כל אחד לחייו.
היא מלווה אותי לדלת ואומרת "אתה עושה 10 צעדים ואז מסתובב". היא פתחה לי את הדלת ויצאתי. אני חושב שעשיתי איזה 6-7 צעדים עד שהיא אמרה לי שזה מספיק ואני יכול להסתובב.
והנה היא עומדת מולי, ברווח הקטן שנשאר בין הדלת למשקוף. האלילה שלי במלוא הדרה. מראה עוצר נשימה של רגליה הארוכות והמושלמות שנובעות מהחוטיני השחור ונגמרות אי שם למטה במגפיים השחורות הגבוהות, מראה שכמעט מפיל אותי לרצפה. העיניים מטפסות מעלה כדי לראות את השדיים המושלמים שלה שאני כל כך אוהב מבצבצים מהטופ שלא משאיר הרבה מקום לדמיון. איזה גוף נשי ומדהים. כאילו יד הזמן לא נגעה בה. ומעל לכל היופי הזה, לפיסת האלוהות הזאת, זורח חיוך מאוזן לאוזן. החיוך שבשבילו היה שווה לי להתרגש עד סף התקף לב, חיוך ששווה לאבד עבורו את דעתי. והיא יפה. כל כך יפה. כמו ביום בו ראיתיה לראשונה עת איבדתי את בתוליי לפני יותר מעשור.
היא נותנת לי בערך שניה להתפעל מכל היופי (איך לעזאזל אפשר להספיק להתפעם כל כך מהר מיצירת אמנות שכזאת?) הזה לפני שהיא סוגרת בפניי את הדלת, ואני לא יודע אם זה יותר טוב לב או רוע לב מצידה. מה שבטוח זה שהלכתי לדרכי עם כל כך הרבה טעם של עוד. ובעודי מעבד, משחזר וכותב את הפוסט הזה כל רגע ורגע בו גרמו לי לעצור, להרגיש בר מזל, להודות לה בליבי ולשלוח את ידי אל בין רגליי.
מאוחר יותר מגיע ממנה מייל שאומר כמה היא נהנתה, שהגמירה שלי הייתה נפלאה לה ושהעכבות שלי והבלימה העצמית שלי פחות מוצאים חן בעינייה. ואני נשאר עם התהיות, איך הולכים על החבל הדק של להתמסר לדחפים והיצרים מחד, ומהחשש לגמור מהגירוי הקל ביותר מאידך. איפה עובר הגבול של הדהירה העצמית אל מול הריסון?
אילוסטרציה:
שיהיה שבוע מלא הפתעות חיוביות :)
ליק
