Bleed like me...

"תתכונן אנחנו נוסעים"
"לאן?"
"ל- Power exchange"
"היום?"
"כן היום"
היא חלקה לי כמה הוראות, מה ללבוש, מה לארוז ואיזה אביזרים לקחת איתי. נראה היה שהיא מתכוונת לקחת איתה את כל התחמושת. נותרו לי שעתיים להתכונן, הייתי במרחק של 45 דקות נסיעה מהבית ועוד הייתי צריך לעבור בעבודה לכמה עינינים בקושי רב הספקתי להגיע הביתה ולהכנס למקלחת. קלי נכנסה בשקט בשקט ופתחה את דלת המקלחת. כמעט התעלפתי, היא הפתיעה אותי. כמה שניות של התקפת לב קטנה עד שהתעשתתי וירדתי על ברכי. המיים שטפו את גופי, את ראשי המורכן ואת המגף שהושט לכבוד לשוני המשתרבבת.
"אני אוהבת לראות אותך ככה"
ליקקתי בתאווה את מגפיה והיא חייכה. קלי ניתקה את מגפייה מלשוני ופסקה חדות "תחזור לענינייך".
סיימתי להתקלח ויצאתי לחדר השינה להתלבש. היא ישבה על המיטה, רגל על רגל, מנדנדת את רגלה בקוצר רוח.
ירדתי על ברכי לפניה ונשקתי למגפיה. היא חילקה הוראות אחרונות, בצעתי את המשימות האחרונות שהטילה עלי, התלבשתי ויצאנו לדרך. התרגשתי מאוד, אני כמעט בטוח שגם קלי, כבר זמן לא יצא לנו לסשן בצורה נורמלית כמו שאנחנו אוהבים ומן הסתם היוזמה שלה היום באה למלא את החלל הזה שנוצר לאחרונה.
צלצול הטלפון הסלולרי שלה קטע את השיחה שלנו. לא בדיוק הבנתי מי זה אבל נראה היה שהיא שוב מחלקת הוראות. אני שיערתי שזה אחד הילדים שלה שמנסה להתחמק ממשהו אבל החיוך שעל פניה היה לי מוזר, נראה היה לי שהיא נהנית מהרגע. המשפט של "עד שלא תסיים את המשימה שלך לא תזכה לראות אותי" קצת הפתיע אותי והיא סיימה את השיחה.
"מי זה היה" שאלתי בהתענינות
"כריס" היא אמרה קצרות
אני כבר לגמרי שכחתי מקיומו, מאז שסיפרה לי שהיא מצאה מועמד חדש היא לא הזכירה אותו.
"איך זה מתקדם?"
"לא משהו, הוא חסר ניסיון לחלוטין, וחסר כיוון, הוא צריך משמעת נוקשה"
"יש לו סיכוי?"
"נראה"
הגענו מוקדם יחסית, הפקדנו את חפצינו והלכנו להתלבש. מצאנו לעצמנו חדרון קטן, התלבשתי חיש קל בלייטקס ועזרתי לקלי ללבוש את המחוך שלה ובהחלפת המגפיים במגפים עוד יותר סקסיים. אני מאוד אוהב לשרוך לה את המגפיים, אני כורע לפניה והיא מניחה את הרגל עם המגף על הזיין שלי ותוך כדי שאני רוכס את המגפיים היא מועכת אותו. מין הרגל כזה. הפאוור אקסצ'נג' הוא מקום דיי סליזי ויש ערבים שיכולים להיות מאוד סליזיים וכנראה שנפלנו על אחד כזה. כרגיל במקום הזה, לאן שאת לא הולכת, והכוונה לנשים, תמיד ישתרכו אחרייך כמה גברים מזדמנים. כבר כשהתלבשנו צפו בנו מספר אנשים. אני תמיד קצת נבוך מהעניין, קלי ממש לא, להפך.
בתום טקס רכיסת המגפיים קלי ענדה לצווארי את קולרי, חיברה את השרשרת ויצאנו להסתובב במועדון. ירדנו לקומה התחתונה וסקרנו את החדרים השונים. קלי חיפשה מקום להתעלל בי וחיש קל גם מצאה. היא הורתה לי לסדר את כלי המשחית לפניה וכשסיימתי את המשימה נעקדתי על סוס הצלפות, מכנסי הופשלו ולאחר חימום קליל של ספנקינג נחתו עלי הקיינים והמחבטים אחד אחר השני. הסשן לא היה ארוך במיוחד, נראה היה שנמאס לה קצת והיא חפשה משהו חדש לעשות, משהו שונה. היא הורתה לי להתרומם לרכוס את מכנסי לאסוף את הציוד ולבוא אחריה. עשיתי כמצוותה לא לפני שהודתי לה כשאני על ברכי מנשק את מגפיה. עברנו בחדרונים שמסביב עד שקלי נכנסה לחדר מואר באור אדום מעומעם בו מיטה ענקית בעלת מסגרת ברזל מסוגננת ועל המזרון כיסוי גומי שחור כבד.
"פה" היא אמרה תוך שהיא סוקרת את החדר "בדיוק מה שחיפשתי"
שוב הורתה לי לפשוט את מכנסי ואת החוטיני.
"את חולצת הלייטקס אל תוריד"
"כן מיסטרס"
פשטתי את מכנסי ואת החוטיני, שוב הוצאתי את הציוד מהתיקים וסידרתי על המיטה כמצוותה. קלי הורתה לי באצבע לקפוץ על המיטה והורתה לי להשען על מסעד המיטה המקושט. ריח הגומי והמגע איתו הדליקו אותי לגמרי. היא קשרה את ידיי בחבלים כלפי מעלה למסעד המיטה והורתה לי לפסק את רגלי. אנשים החלו נאספים בחדר, נשים וגברים. החדר הקטן יחסית נהיה צפוף מרגע לרגע. קלי שלפה מהתיק שלי את ההוד החדש שלי העשוי גם הוא מלייטקס, טיפסה על המיטה ועטפה את ראשי בחוזקה.
פרט להיותו הוד יפייפה בצבעי שחור ואדום עם רוכסן מאחור ושרוך מתלפף בין אבזמים מעל, הוא גם נותן הרגשה מיוחדת בהיותו צמוד מאוד אל הראש. קלי רכסה אותו בחוזקה וכשסיימה העיפה לי סטירה איומה. רחש עבר בקהל. הבטתי מבעד לחרירים על הקהל הרב שהתאסף ולא שמתי לב שסטירה נוספת התקרבה במהירות לפני. ראשי הועף בהפתעה לצד השני. השפלתי את ראשי. עוד מספר סטירות נחתו עלי, פני בערו בתוך הלייטקס. בתנועת יד מהירה פתחה קלי את הרוכסן בחולצתי ותפסה את פטמותיי. ללא רחם משכה וסובבה עד שחששתי שהן יעקרו ממקומן. יללתי קלות וסטירה נוספת נחתה על פני. ניסיתי להשפיל את מבטי כמה שאפשר ומיקדתי את עיניי במגפייה המבריקים והעקבים הגבוהים שננעצו בריפוד הגומי.
היא הוציאה את הספרדר עם הנעצים הקטנים והלבישה אותו במיומנות על הזיין והאשכים שלי. פעם הייתי נכנס לפניקה כל פעם שהיא היתה עושה את זה, פחדתי שמה העור יצתבט לו בין הניטים. אבל קלי הפכה למאוד מיומנת בזה ואני למדתי להרגע ולתת לה לעשות את זה בשקט בלי לחשוש ובלי לילל.
קלי שלפה את האטבים והחלה להצמיד אותי לאשכי, לזיין שלי ולירכיי הפנימיות "נכון שאתה אוהב את זה עבד?"
"כן מיסטרס" לחשתי "תודה מיסטרס"
"לא שמעתי אותך"
"כן, מיסטרס, תודה מיסטרס"
"אתם שמעתם אותו?" שאלה כשהיא פונה לקהל
הקהל היה קצת מבולבל ומילמולים נשמעו מסביב. היא התקרבה אלי סטרה לי בחוזקה ואמרה "אני רוצה שתצרח את זה"
"כן מיסטרס, תודה מיסטרס" צרחתי
"קצת יותר טוב" היא סיננה ומשכה בחוזקה בפיטמותיי. היא שחקה קצת באטבים והצליפה בהם עם הקרופ בקצב הולך וגובר. ככל שצרחותיי גברו כך גם עלה מספר האנשים שנסו מן החדר, זה כנראה היה קצת יותר מידי בשבילם.
לאחר שמרטה ממני את האטבים כשאני צורח את נשמתי היא שחררה אותי. "תאסוף את הציוד".
שאלתי אותה אם להתלבש והיא סימנה לי שלא "תשאר רק עם חולצת הלייטקס" הורתה.
הרמתי את הציוד, שני תיקים גדולים וגליל לקיינים ושאר כלי משחית ארוכים, והנהנתי בראשי לקלי שאני מוכן. ללא אומר היא תפסה את הזיין שלי ומשכה אותי אחריה במועדון.
נכנסנו לחדר מלא מסכי טלוויזיה עליהם הוקרנו סרטי פורנו, היא התיישבה ואני לרגלייה, חצי מגופי חשוף, מושפל, היא התקינה את השרשרת לקולרי וליטפה את ראשי "התנהגת למופת אני מרוצה ממך" לחשה באוזני. מסביבנו התקהלה עדת מעריצים שהלכה אחרינו ממקום למקום, חלקם ניסו לדבר עם קלי, להחמיא לה, להתחיל איתה, התעלמו לגמרי מקיומי, ישבתי לרגליה מושפל והיא לעומתי נהנית מתשומת הלב והערצה. אחד מהם נגע בה קלות בידה והיא נזפה בו מיידית מה שגרם לו להתכווץ במקום. חלפו בראשי תסריטים כמו מה קורה אם מישהו מהם עובר את הגבול, איך אגיב? לקפוץ על צווארו? לאיים?
בנתיים ישבתי מושפל בעוד קלי מעבירה להם סידרת חינוך. משם היא משכה אותי לחדר אחר בו שוב השכיבה אותי על גבי על מיטה כשמעל מוט מתכת אופקי קשור לתקרה בשרשרת מתכת כבדה. היא קפצה על המיטה הורתה לי לפסק את רגלי ואת עקבייה המחודדים נעצה באשכי. היא מצאה שמוט המתכת המשתלשל מעל מאוד שימושי לצרכיה והיא נתלתה עליו כדי לנחות ישר על חזי. היא החלה הולכת על בטני על חזי ומידי פעם חוזרת לדרוך על הזיין שלי ועל אשכי. הרגשתי איך אני שוקע בתוך המיטה ואת עקבייה המחודדים כמו סכינים ננעצים בבשרי. היא נעמדה על ירכיי והתחלתי לצרוח, היא רק חייכה את החיוך הסדיסטי שלה והתהלכה עלי לעבר ראשי. אני מצידי הצצתי לה מתחת לחצאית העור. היא הצמידה את מגפיה לפרצופי ולחצה ושחררה חליפות. נאנקתי מכאב.
"רצית להיות מתחת לרגלי, לא?" שאלה ולא ממש חיכתה לתשובה, העקב המחודד שהוצמד לשפתי לא הותיר ספק לגבי כוונותיה, פתחתי את פי והעקב חדר אלי, מצצתי אותו בשקיקה, היא חייכה והצמידה את המגף לפני, הרגשתי איך העקב חודר לגרוני "תמצוץ עבד" היא אמרה "תמצוץ טוב".
היא נהנתה מאוד מהמשחק החדש, היא הלכה עלי, טיילה על גופי, מידי פעם עצרה כדי למעוך את אשכי או לבעוט בהם.
רק כשקמתי מהמיטה הבחנתי בקהל שמסביב, עדת המעריצים רק גדלה, כרעתי על ברכי והודיתי לה שוב על כל מה שהיא נותנת לי. קלי הורידה את הספרדר ממני והורתה לי להתלבש. בנתיים היא פצחה בשיחה עם אחד המעריצים שהחמיא לה וכרכר סביבה. כשסיימתי להתארגן כרעתי על ברכי לפניה וחיכיתי בסבלנות שהיא תסיים לקשקש עם המעריץ.
הלכנו לחדר צדדי, מצאנו כיסא נוח מרופד ונשכבנו עליו כשהיא נשכבת מעלי, מחובקים. הרחתי את שיערה ונישקתי את ראשה. הנעימות הזאת והרוך הפתאומי הזה, חיבקתי אותה חזק והיא נמסה אל בין ידיי. שכבנו כך זמן מה כשלפתע היא התרוממה מהכסא "בוא אחרי".
היה כבר מאוחר, לא תארתי לעצמי שכל מה שעברתי עד עתה היתה רק ההתחלה. היא הוליכה אותי לאולם מרוחק, כזה שממש צריך להתאמץ בשביל להגיע אליו, האולם הכי יפה, לדעתי, במקום הזה. האולם הזה מעוצב כמו בימי הביניים, מכשירי אנקוויזציה, שולחן עץ כבד ארוך בצד אחד עם ספסלים כבדים, שני צלבים, תאורת עמומה, שיריוני אבירים, חרבות על הקירות, על במה קטנה, אליה מובילות שלוש מדרגות עמד לו כיסא מלכות עשוי עץ כבד, מעוצב, כשהמושב עשוי מכרית מרופדת במשי אדום, כדי מתכת על השולחן ועוד כלי מתכת מפוזרים.
היא צעדה אל האולם בנקישות עקב נחושות ואני עם כל התיקים נגרר אחריה, "excellent" היא אמרה.
האולם היה ריק, כאילו במיוחד בשבילנו, היא בחנה את החדר וצעדה לעבר כיסא המלכות, טיפסה את שלושת המדרגות והתיישבה ברגליים משוכלות. מבטה היה ברור, זחלתי לרגליה ונישקתי את מגפייה, היא צחקקה, "תבריק אותם" הורתה. הנחתי את התיקים וניגשתי למלאכת הקודש, כשמלאכתי היתה לשביעות רצונה היא דחפה את ראשי עם מגפה לאחור.
"ערפו את ראשו !!!" צחקה.
חייכתי לעברה, אבל היא כבר לא חייכה. היא ירדה באיטיות במדרגות משכה את קולרי והובילה אותי לסוס הצלפות שעמד בסמוך. היא הפשיטה אותי (פעם רביעית הערב), אזקה אותי למכשיר, שלפה את המחבטים והקיינים וללא שהיות מיותרות התחיל הסשן האמיתי של הערב. הצרחות שלי נבלעו במוזיקה הרועשת. באיזשהו שלב עמד לידי אדם שלא הצלחתי לראות מי הוא וניהל שיחה עם קלי תוך כדי שהיא מתעללת בי. באיזשהו שלב הוא רצה כנראה לבדוק שאני באמת אזוק או שהוא רצה לבדוק ממה עשויים האזיקים, השד יודע, בכל מקרה, הוא הושיט את ידו לעבר אחד האזיקים כשצעקה הקפיאה את דמו "שלא תעיז לגעת בו!"
האיש נסוג לאחור, התנצל ונעלם מעיני. קלי המשיכה בשלה, אני המשכתי לצרוח, עולם כמנהגו נוהג.
כשהייתי כבר איפשהו בין הרקיע השביעי לשמיני היא שחררה אותי, גרדה אותי מהסוס ושלחה אותי להתלבש ולסדר את הציוד. נשקתי למגפייה ארוכות, הודתי לה על הכל, על מה שהיא נותנת לי, על עצם קיומה, על הגשם, על השמש על הכוכבים, בכלל באופן כללי על שהיא מרשה לי בכלל להתקרב לרגליה ולשרת אותה ורק אז ניגשתי למלאכה. האנשים שהתקהלו בחדר החלו להתפזר, חלקם ניגשו לקלי להחמיא לה, היא חייכה בסבלנות ונהנתה מתשומת הלב.
"לא הפריעה לך כל ההתקהלות הזאת מסביב מיסטרס?" שאלתי כשנסענו הביתה
"כן, הם קצת עברו את הגבול הפעם, אבל ככה זה הפאוואר אקסצ'אנג', אתה אף פעם לא יודע מה יקרה פה"
"כן, לפעמים זה באמת קצת יותר מידי"
"לכן אני אוהבת את המקום הזה מאוד משתנה, מאוד גבולי"
"היה מאוד מביך כשהבחור ההוא נגע בך, כבר חשבתי איך אני קופץ עליו מעצבים"
"טוב שלא עשית כלום, הייתי מאוד כועסת עלייך"
"למה?"
"אתה עבד, שלי, מעשייך מייצגים אותי, כשאתה מתנהג באופן מכובד אתה מכבד אותי, חוץ מזה שאני יכולה להסתדר מצויין בלעדייך, התנהגת למופת, היית כנוע ונהגת כמו שעבד צריך לנהוג, אם הייתי צריכה את עזרתך הייתי מורה לך"
"הישראליות שלי כמעט פרצה החוצה" צחקתי
"וטוב שלא פרצה כשארצה שתתערב אקרא לך, עד אז אתה בלתי נראה"
"באמת הרגשתי בלתי נראה, הם התעלמו ממני לחלוטין, כאילו אני לא שם"
"זה דווקא מצא חן בעיני" היא חייכה
הנהנתי בראשי.