קלי תמיד נראתה לי הכי קולית שיש. את כל ההרפתקאות שהיו לי היא פטרה בתנועת יד משועשעת. היא אפילו מעודדת אותי לנסות ולהתנסות כשאני בנסיעות ותמיד נהנית לשמוע את הסיפורים שלי. אבל היא שוב הפתיעה אותי. כמה ימים אחרי סשן החישמולציה שלנו היא חיכתה לי בבית. כמה שניות אחרי שנכנסתי כבר מצאתי את עצמי ערום, קשור, ההוד על הראש וזרוק על הרצפה. הדבר היחיד שהיא אמרה לי, עד שעתיים אחרי זה, היה "לא יתכן שמישהי אחרת תשאיר עלייך סימנים כאלה בלי שאני אסמן אותך שוב וקצת יותר...". היא השכיבה אותי על הגב ופיסקה את רגלי. לא היה לי מושג מה היא הולכת לעשות, לא ראיתי כלום, לא שמעתי דבר. היא ריתקה אותי לרצפה ועם מכשיר כלשהוא שאני ניחשתי שהיה קיין החלה להצליף נמרצות בחלק הפנימי של הירך הימנית שלי. שעתיים היא הצליפה באותו מקום, לא ימינה ולא שמאלה, לא למעלה ולא למטה, רק באותה נקודה. התפתלתי צרחתי, התחננתי לרחמים, ללא תועלת. חשבתי על מילת הבטחון אבל לא העזתי להוציא אותה מפי. אחרי שעתיים היא זרקה אותי כמו שק תפוחי אדמה על הרצפה, בעטה בי והורידה ממני את ההוד.
הירך התנפחה והשחירה, הלכתי מצחיק במשך כמה ימים, והכל עם סכין מטבח אחת...
לפני 17 שנים. יום ראשון, 25 במאי 2008 בשעה 23:02