סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Bleed like me...

יומן...
לפני 19 שנים. יום שני, 25 בדצמבר 2006 בשעה 18:38

הכריסטמס הגיע, חג לאשוחים ולקניות כמובן. כולם פה בהסטריה של קניות כאילו אין מחר. העיירה דיי ריקה. מכיוון שזו חופשה כללית אז כל הסטודנטים בורחים להורים והכל פה מתרוקן. בתים מקושטים כמיטב המסורת ואם מישהו יסביר לי איך אולי אני אעלה כמה תמונות.
הפסקתי להיות מרוכז, חשבתי שאני אספיק לעשות משהו בבית במהלך החג, משהו שקשור לעבודה, אבל כלום. אני מחורמן עד העצם וכל מה שאני עושה זה מחפש אתרי בסדמ ותמונות מה שמחרמן אותי פי אלף, אבל זה מה שאני מסוגל לעשות כרגע.
ב- 10 בערב קלי התקשרה "תגיע מייד". שמחתי והתרגשתי, אולי אזכה לשחרור המיוחל אני כבר שבוע בעוצר והסוף לא נראה באופק.
טסתי אליה. הבית היה פתוח. נכנסתי בשקט והבית היה חשוך לחלוטין, אור חלש נראה בחדר השינה. הורדתי את התיק והתקרבתי בשקט.
קולות אנחה נשמעו בחדר, נכנסתי וירדתי על ברכי. סטייסי שכבה על המיטה ומעליה רכנה קלי כשהיא מזיינת אותה עם הסטראפ-און. "תתפשט" היא הורתה. היא סימנה לי לעלות על המיטה ולשכב ליד סטייסי. קלי חייכה אלי והרתה לי לצבוט את פטמותיה של סטייסי תוך כדי שהיא מזיינת אותה. מידי פעם היא שלחה את ידה והעמידה את הזיין שלי או שמשכה חזק את הביצים שלי. הייתי כבר על סף פיצוץ, שוב. סטייסי כבר גמרה חמש מאות פעם בערך והן החליטו להתחלף. קלי שכבה וסטייסי זיינה.
קלי לא עזבה את אשכי ונעצה את צפורניה בהם. הכאב רק הגביר את חרמנותי.
אחרי שקלי גמרה איזה מאתיים פעם חשבתי שהנה בא תורי, אבל טעיתי. קלי הלכה להתקלח וסטייסי התחילה לשחק עם הזיין שלי.
"אל תשכחי שהוא לא גומר הלילה" צחקקה קלי וסטייסי גחכה בחזרה "מצידי שלא יגמור לעולם" ענתה. "את יודעת שאתמול הוא התחנן אלי לגמור ברחוב?" ספרה לסטייסי על קורות אתמול. סטייסי המשיכה לשחק בזיין שלי ובין לבין אמרה "איזה מסכן אתה בטח סובל נורא" הנהנתי בראשי שאני אכן סובל נורא והיא צחקקה "ואנחנו נהנות מזה שאתה סובל נורא".
הלכנו לישון כשאני באמצע בין שתייהן. מחבק את קלי מאחורה וסטייסי מחבקת אותי. כבר הזכרתי את זה שהייתי חרמן נורא?
כל הלילה לא ישנתי, ובגלל שאני לא ישנתי גם קלי לא ישנה. נצמדתי אליה כמו קרציה ועשיתי תנועות בלתי רצוניות (עלאק...) עם הישבן. לטפתי אותי ונגעתי בה ולא יכולתי להפסיק. "אני רוצה לישון" היא אמרה "כן אלילה" עניתי אבל לא יכולתי להפסיק.
בסוף נמאס לה "לא יעזור לך, אתה לא גומר הלילה" וסחבה אותי לחדר השני. "אתה תישן פה" הורתה לי וחזרה לישון עם סטייסי.
אחרי רבע שעה היא חזרה, ליטפה אותי ונישקה אותי, שיחקה לי קצת בזיין ואני התחננתי בפניה לגמור "לא הלילה", אולי מחר. ירדתי על ברכי ונישקתי את כפות רגליה, היא לטפה את גבי ואת ישבני "אני יודעת שזה קשה לך, אבל אתה עושה את זה בשבילי ואני מאוד מרוצה ממך, אתה ילד טוב. מחר אולי אתן לך לגמור"

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י