היום התברר לי הצד שלה במלואו.
היא רצתה להפתיע אותי, אז אחרי שדיווחתי לה שאני נכנס למועדון היא התארגנה ויצאה לדרך. ב- 12 היא הגיעה למועדון לחפש אותי. היא נסתה להתקשר אבל אני, המטומטם, סגרתי את הטלפון כי זה מה שביקשו.
היא סחבה איתה את תיק הצעצועים שהוא באמת כבד מאוד, במיוחד כשאת על עקבים בגובה של שני מטר (כן, היא באה עם המגפיים ישר מהבית). נכנסה למועדון וחיפשה אותי בקומה העליונה. מכיוון שגם לה זו הפעם הראשונה במועדון הזה היא לא ידעה שיש קומת מרתף. היא נסתה להתקשר אלי שוב אבל ללא הצלחה. קלי הסתובבה במועדון כ- 40 דקות ונהנתה ממבטים מעריצים ומחמאות ואז החליטה ללכת לחפש אותנו ב- Citadel. כמובן שגם שם לא היינו אז היא חזרה הביתה. כשהיא סיפרה לי את הסיפור זה נשמע מאוד משעשע אבל אני כ"כ הצטערתי שהיא לא מצאה אותי והבטחתי לה שמהיום אני תולה את הסלולרי על הקולר.
כמובן שאנחנו נלך שוב, הפעם נלך ביחד, אולי בשבוע הבא...
לפני 19 שנים. יום ראשון, 21 בינואר 2007 בשעה 19:36