Bleed like me...

היה לנו את כל הזמן שבעולם להתכונן, לא היה צורך למהר, המועדון פתוח עד 6 בבוקר, בלי לחץ. ארזנו את כלי המשחית של קלי בתיק הגדול, יותר נכון אני ארזתי, היא ישבה על המיטה וחילקה הוראות. קיינים, מחבטים, שרשראות ברזל, מצבטים, סטראפ און, 200 מקלות כביסה מעץ, נרות, המגפיים שלה, המחוך, חצאית מיני מעור, ההוד שלי, דילדו רזרבי לסטראפ-און, חבלים, אזיקי עור לרגלים ולידיים, הקולר שלי, קיינים פלוגרים ובטח עוד כמה דברים ששכחתי, בקיצור, תיק של 30 קילו כמעט. כשהגיעה להתנחל בביתי לפני ארבעה ימים דאגה להביא איתה את כל בגדי הפטיש שלה, הכל כולל הכל, רק פרט אחד קטן היא שכחה, כמה בגדים אלגנטים נורמלים בשביל להסתובב בחוץ, בדרך למועדון. נותרו לה שתי ברירות, או לשים עליה את בגדי הפטיש כבר בבית או לנסוע לשם בג'ינס, היא בחרה באפשרות השניה "אין מצב שאני נוסעת עם המגפיים האלו, אני צריכה להסתובב איתם כל הלילה ואני לא לובשת את בגדי הפטיש עם נעלי התעמלות" היה משהו בדבריה. לי כבר ממש לא לא אכפת להסתובב עם בגדי הפטיש שלי, במיוחד עכשיו בחורף, כשאני עוטה מעלי את המעיל השחור הארוך.
יצאנו לדרך, כשאני סוחב את התיק הצעצועים שלה, נרתיק הקיינים והמחבטים, ואת התיק שלי בעוד היא "סוחבת" את הטלפון הסלולרי שלה.
אז נכון שכבר לא ממש אכפת לי להתלבש בבגדי הפטיש בבית ולנסוע ככה, אבל מצד שני אני גם לא נוהג להסתובב ככה ליד הבית. איך שסובבתי את המפתח לנעול את הדלת נפל נרתיק הקיינים לקומה שמתחת ברעש מחריש אזניים. קלי הסתכלה עלי במבט של "ממתי נהיית כזה לא יוצלח?" ואני נתתי לה מבט בחזרה שאומר "כבד לך הטלפון הא?" התעשתתי מייד ורצתי למטה להביא את ה"חבילה" מתפלל שאף אחד לא יפתח את הדלת.
קלי עוד הספיקה לתזז אותי במגרש החניה כשהיא שולחת אותי פעמיים לאוטו שלה להביא דברים שהיא שכחה. עברנו את פרעה נעבור גם את זה.
יצאנו לדרך, בגלל שלבשתי את המכנסיים שקלי אוהבת היא לא הפסיקה לחייך אלי וללטף אותי כל הדרך. הגענו יחסית מוקדם ב-10:30 בערך. בכניסה פגשנו את אותו בחור מקסים ומרשים המכונה סטפנוס, העובד כמעט בכל המועדונים בעיר, שניסה לעזור לה בשבוע שעבר ללא הצלחה. למעשה הוא מכיר אותי מה- Citadel אבל לא ידע שאני שייך לקלי. איך שהוא ראה אותנו הוא קפץ לעברנו והתנצל שוב בפניה על שלא הצליח להפגיש ביננו. צחקנו והרגענו אותו שזה בסדר. התחבקנו והחלפנו טלפונים. האמת שסטפנוס הוא בחור ששוה לכתוב עליו פוסט נפרד.
נכנסנו ומצאנו לנו חדרון קטן כדי שקלי תוכל להתלבש. חיש קל פרקתי את התיק בעוד קלי מתפשטת, לא עברו כמה שניות וכבר היו צופים בחדר. היא לבשה את חצאית המיני שלה ואז הידקתי את המחוך לגופה. מספר האנשים בחדר עלה עם הזמן. את מגפיה נעלתי לרגלייה כשאני על ברכי והיא שוכבת על המיטה פרוסת אברים מתמכרת למבטיהם של הצופים, כולם גברים כמובן. כשסיימתי עזרתי לה להתרומם, זקופה ויפה שולחת מבטים מפתים לכל עבר, טיזינג במיטבו, אף אחד מהם לא יזכה אפילו לשניה אחת של תשומת לב ממנה, רק אני. היא ענדה לצווארי את הקולר חיברה אליו את השרשרת ויצאנו להדהים את העולם.
ניגשנו לשמירת חפצים להפקיד את כל הכבודה. את תיק הצעצועים נקח יותר מאוחר לאחר שנסתובב קצת במועדון וקלי תבחר את המקום שבו היא תרצה להתעלל בי. למעשה היא דיי התעללה בשומר החפצים כי הפקדנו ולקחנו את החפצים שלנו בערך חמש פעמים באותו ערב, אבל למה להקדים את המאוחר.
כשיצאנו מאזור שמירת החפצים קלי פלטה “Holy shit” קטן. זוג חייכני התקרב לעברנו ונראה היה שהם מכירים את קלי. קלי עשתה לי הכרות עם הזוג החדש "תכיר זאת קרוליין, עבדנו עד לפני חודש ביחד" "וזה העבד שלי" הציגה אותי ללא היסוס. המבטים שלהם לא הסתירו את פליאתם, משהו כמו "ואוו את נראית נהדר בבגדים האלו ולא ידענו שאת כזאת.."
ראיתי שקלי מתחילה להיות לאט לאט יותר ויותר גבוהה, מבטי ההערצה שקיבלה מכל הסובבים העלו חיוך שטני משהו על שפתייה. ראיתי שהיא נהנית מאוד, והאווירה והמקום מאוד מוצאים חן בעיניה. הסתובבנו קצת בקומה העליונה ואח"כ עשיתי לה סיור בקומת המרתף. "אני אוהבת את המקום הזה" היא לחשה לי. התיישבנו במרכז הרחבה המרכזית. קצת קשה לי לתאר את המקום הזה אבל אני אנסה. הקומה התחתונה מורכבת מרחבה מרכזית המוקפת בגדר ושרשראות ברזל, ברחבה עצמה יש צלבים ואביזרים כבדים אחרים ומוקדשת למשחקים. הצופים למינהם יכולים להסתובב מסביב לרחבה המרכזית ולצפות ורק מי שבאמת משחק נכנס למרכז. במרכז יש כמה כורסאות לשבת ובד"כ מתיישבים שם אנשים שהם באמת בקטע לפני או אחרי שהם משחקים. מסביב לרחבה המרכזית יש עוד חדרונים קטנים למשחקים ומסדרון ארוך שמקיף את הכל שגם הוא מוביל לכל מיני מתקני כליאה וחדרונים נוספים. דבר נוסף שנחמד במקום הזה שכמה אנשים ותיקים בקטע מגיעים לשם מידי שבוע עם מגוון צעצועייהם ומלמדים סקרנים כמה טכניקות כמו הצלפות, קשירות וכו ובדרך זו מכניסים הרבה אנשים לקטע. דיברנו עם שניים מהם והיה מעניין מאוד לשמוע אותם. הכל הם עושים בהתנדבות.
קלי התיישבה על אחת הספות ואני התיישבתי לרגלייה, לאחר שסרקה את האזור נשלחתי להביא את תיק הצעצועים ונרתיק הקיינים בפעם הראשונה. "תעשה את זה מהר" הביטה עמוק אל תוך עיניי. רצתי כמו מטורף לקומה מעל להביא את התיקים ובדרך חזרה נתקלתי בסטפנוס שחייך לעברי ואמר "Let the fun begin".
חייכתי ודהרתי בחזרה לקלי.
היא כבר נעמדה ליד הצלב מטופפת בעקביה מושכת את תשומת לב הצופים. הנחתי את התיקים לידה וכרעתי על ברכי לפניה "תתפשט, אבל אל תוריד את החוטיני עדיין" הורתה. עשיתי כמצוותה ובנתיים היא סידרה את כלי המשחית בשורה. היא שלחה את רגלה קדימה וסימנה לי ללקק את מגפיה. ליקקתי את מגפיה בתאווה והתענגתי על כל רגע. מידי פעם היא צבטה את פטמותיי. "אתה כבר חם לגמרי" היא צחקקה ושלפה את החבלים. קלי קשרה אותי בקשירה יפנית הדוקה במקצועיות רבה וקשרה אותי אל הצלב כשגבי אליה. היא הצמידה מצבטים לפטמותי והוסיפה עליהם משקולות והתחילה בספנקינג הולך וגובר. כשהחליטה שחיממה אותי מספיק הלבישה את ההוד על ראשי, כיסתה את עיניי ועברה לקיינז. היא עברה מאחד לשני, מהעבה לצר וחוזר חלילה. שריקות הקיין נשמעו על אף המוזיקה החזקה ואני יללתי מכאב. היא לא הפסיקה כמובן, רק וידאה שאני חי מידי פעם, אוננה אותי ונתנה לי לשתות מיים מפיה. כשהתחת שלי לבש את הצבע המתאים מבחינתה היא התירה אותי וקשרה אותי שוב כשפניי אליה. היא שלפה את הזיין שלי מהחוטיני והעבירה אותי שבעה מדורי גהנום של עינויי זיין, ביצים ופטמות. אטבים עלו ונמרטו במקומות הכי כואבים ההצלפות על הזיין והביצים הלכו וגברו חליפות, צרחתי, לא היה לי משהו אחר לעשות. דמיינתי את החיוך על שפתיה. גלגל הכאב החדש נחנך על הזיין שלי והשאיר נקודות אדומות בכל גופי. כשהתירה אותי הייתי כמרחף, נשרתי על ברכי ונישקתי את מגפיה. היא לטפה את ראשי ולחשה "ילד טוב". כשוידאה שאני בסדר הורתה לי להחזיר את הציוד לתיק ולהשאר בלבוש המינימלי שלי והלכה לה להתיישב באחת הספות. סידרתי את התיקים כמו שצריך וניגשתי לעברה. היא כבר היתה שקועה בשיחה עם טרנווסטייל שהיה מאוד מעוניין\ת בתחת שלי.
התיישבתי לרגלייה והאזנתי לשיחה. קלי נראתה לי כמרחפת, היא נראתה זורחת ויפה מתמיד. מסביב כבר היו המון אנשים והרבה צעירים. הפעם, בניגוד לשבוע שעבר היו הרבה נשים צעירות ויפות והרחבה המרכזית המתה בצעירים שלמדו טכניקות הצלפה מאחד הותיקים. היה מאוד יפה לראות את זה. ממולנו נעמדה בלונדינית יפיפיה שהתעללה בחבר שלה ללא רחם ולידנו נעמדו שתי לסביות חביבות, זאת ששיחקה את הדומית היתה מתוקה ועדינה להפליא אבל הפליאה בהצלפותיה בבת זוגה. קלי עודדה מהצד "יותר חזק" ואנחנו צחקנו. קלי התירה אותי מהקשירה היפנית, הורתה לי ללבוש את מכנסי ונעלי, להשאר ללא חולצה ולהפקיד את חפצינו שוב בשמירת חפצים. עשינו כדברה וכשניסיתי לנעול את נעלי התיישבתי לא בכוונה על הכורסה. הסטירה לא אחרה לבוא "ממתי יש לך רשות להתיישב על ספות?" חזרתי למקומי הטבעי, על ברכי לפנייה, התנצלתי והבטחתי שזה לא יקרה שוב וליקקתי את מגפיה. הפקדנו את חפציינו שוב, הסתובבנו במועדון ודיברנו עם אנשים. קלי הובילה אותי ברצועה לחדר צדדי קטן, נמרחה על הכורסה והורתה לי ללקק את מגפיה, "לאט לאט" היא הורתה. כרעתי על ברכי והתחלתי במלאכה. בזווית עיני ראיתי את הקהל מצטופף בכניסה. בעזרת הרצועה היא הובילה אותי ללקק אותה במעלה רגליה עד למקדשה. ליקקתי את מקדשה בתאווה עד שחטפתי מכה איומה על הראש. "קיבלת רשות להתעכב שם?" "לא אלילה" עניתי במבוכה והמשכתי במורד רגלה השניה לעבר המגף השני. קלי הרימה את רגלה ונעצה את עקבה בפי. מצצתי את עקבה בתאווה וראיתי את החיוך שלה מתרחב. היא משכה אותי אליה בעזרת הרצועה ושקענו בהתעלסות קשה. הצפיפות בכניסה גברה וקלי החליטה לחזור לחדר המרכזי. הצעירים כבר היו לגמרי עסוקים בלהרביץ אחד לשני ולהתחלף ונהנינו לצפות בהם. נכנסנו לחדר צדדי וכשהבחינה בסאד שנמצא שם התפשט החיוך על פניה "לך תביא את התיקים" הורתה. רצתי שוב לשמירת חפצים...
"תפשיל את מכנסייך" נעקדתי על הסאד וקיבלתי עוד מנה של הצלפות עם הקיין. מרחוק שמעתי “Here she goes again” . רגלי נפסקו וחשבתי את עקבה ננעץ בישבני. היא התיישבה על כיסא מאחורי ומעכה\בעטה באשכי. ואז שוב חזרה להצליף. התחת שלי כבר בער, חשבתי שלעולם היא לא תפסיק, אבל ידעתי שאני אסבול בשבילה כל כאב ואני יודע שהיא מעריכה את זה. "אני חושבת שזה מספיק לך לעכשיו" היא סיכמה והורתה לי להרים את מכנסי. היא לטפה אותי וחייכה אלי, החיוך שלה מילא אותי באושר לא יתואר. הפקדתי שוב את חפציינו בשמירת חפצים וחזרנו לאולם המרכזי.
קישקשנו עם עוד כמה אנשים, קיבלתי מחמאות על הישבן החמוד שלי משתי צעירות שחורות וקלי צחקה.
קלי בקשה מאחד הותיקים שם לחשמל אותי עם ה- Violet Wand והוא עשה זאת בשמחה. פטמותי המסכנות עברו התעללות נוספת.
ניגשנו שוב, בפעם המי יודע כמה לקחת את חפציינו משמירת חפצים, השארנו טיפ שמן לבחור ושמנו פעמיינו ליציאה, נפרדנו מסטפנוס ויצאנו אל הלילה הקריר. השעה היתה 4:30 בבוקר. קלי משכה תשומת לב גם ברחוב עם הלבוש המהמם שלה.
מהבגדים היא נפרדה באוטו כשאנו חוצים את ה- bay bridge מה שכמעט גרם לכמה מכוניות לעוף למעמקי המפרץ, היא נראתה מאושרת ומשוחררת מתמיד.
המשכנו בבית...

עכשיו אני חושב לעצמי, איזה בן זונה מחורבן, בר מזל שכמוני !!!