היו לי יומיים להתאושש. הבדל הגובה בין התחושה העילאית במחיצתה של קלי לבין הלבד שלאחר מכן הוא בלתי נסבל. פעם היא אמרה לי שהקשר שלנו אידיאלי מבחינתי. אני מקבל את מה שאני צריך ואחרי זה יש לי שקט להתאושש ולהיות קצת לבד, להתעסק בדברים שלי. אני יודע שהיא צודקת, אבל בתקופה הזאת, ברגעים שאני נמצא לבד כל מה שאני רוצה לעשות זה להיות איתה. אני מתגעגע אליה חמש דקות אחרי שהיא הולכת.
היא רצתה שנפגש ביום חמישי, עשיתי קולות של התפרקות והיא הלכה לשאול את סטייסי אם זה בסדר שהיא תבוא היום. היא הודיעה לי שתבוא ב- 7:30, שמחתי מאוד.
כשהגעתי הביתה הכנתי לה ארוחת ערב, חזה עוף מעולה שהכנתי, סלט יווני כמו שהיא אוהבת ועשיתי לה הכרות עם טחינה שאני הכנתי ופיתה אמיתית.
קיבלתי אספקה של 50 פיתות מלוס אנג'לס, כמו בארץ. אני שומר עליהן כמו על זהב. הטחינה היתה לה מוזרה בהתחלה כי היא רגילה לזבל שהם מוכרים פה. לאט לאט היא התאהבה בזה, בפיתה היא התאהבה על המכה הראשונה, "ואוו" היא אמרה "עכשיו אני מבינה על מה אתה מדבר !".
דיברנו על המפגש שהיה ביום ראשון. היתה פגישה של כמה אנשים ותיקים במועדון פה אצלנו שדנה בעתיד המועדון. יש ירידה במספר המבקרים בגלל שמועה שמישהו הפיץ על חוקיות המקום. לבעלת המקום יש שונאים רבים, ולא מעט רוצים בנפילתה. רבים חוששים להגיע למקום בגלל שהוא נמצא באזור מגורים ועל פי החוק עסק כזה במקום מגורים, למרות שהוא לא מנוהל כעסק ממש, אסור. עלו כל מיני רעיונות. לדעתי צריך בכלל לשנות כל הגישה. העלנו כמה רעיונות והגענו למסקנה שהרעיון הכי טוב זה לארגן מסיבות יעודיות במועדונים רגילים קיימים, לשכור את המקום לערב, למסיבה להביא את הציוד בעצמנו ובפעם הבאה לארגן את המסיבה במקום אחר, מעין מסיבה ניידת. יש עם זה המון יתרונות וגם חסרונות וקצת דיברנו על ההבטים המשפטיים של זה.
אח"כ שוב היא התחילה לדבר על להיות מלכה בתשלום. אני אף פעם לא יודע אם היא מדברת ברצינות או שהיא סתם מפנטזת, אבל היא יורדת לפרטים הכי קטנים ונראה לי שהרעיון הזה חולף במוחה יותר פעמים ממה שאני יודע. "כולן פה נהיות מלכות בתשלום" אמרתי "למה לא?" ענתה "זה משהו שאני מאוד אוהבת לעשות, אני אחראית ואני יכולה לעשות את זה בצורה מקצועית, מה רע בלהתפרנס ממשהו שאני אוהבת לעשות?" "לא רע בכלל" עניתי "את תהיי מצויינת בזה, רק שהרעיון המקורי היה שאני אהיה עבד בתשלום, זוכרת?" היא צחקה "אתה כזה זונה, אני באמת צריכה לנצל את זה"
אח"כ הלכנו להתקלח, סיבנתי אותה כרגיל והסתכלתי אליה מלמטה במבטי הערצה. היא חייכה אלי ודחפה את ראשי בין רגליה. ליקקתי אותה, כ"כ התגעגעתי לזה. היא השעינה רגל אחת על הברז והניעה את הכוס שלה על פני. היא גררה אותי למיטה וככה רטובים המשכנו שם, היא שכבה ואני בין רגלייה מענג אותה. היא גמרה וגמרה וגמרה ושוב גמרה אח"כ היא הרשתה לי לגמור בתוכה.
"אתה אוצר" היא אמרה "אף אחד לא ליקק אותי כ"כ טוב כמוך".
היא הלכה ושוב אני לבד, ושוב אני מתגעגע אליה מריח את אצבעותיי ואת פניי הספוגים בריחה המשכר. הלשון שלי חסרת תחושה, והפטמות שלי צורבות, אבל אם היא היתה קוראת לי עכשיו לבוא אליה הייתי רץ ומתחיל את הכל מההתחלה...
לפני 19 שנים. יום רביעי, 31 בינואר 2007 בשעה 6:29