קלי יזמה תוכנית חדשה, מסיבות תה. מסיבות תה הן דבר מקובל פה בהרבה קהילות ברחבי ארה"ב וגם אצלנו הן התקיימו בעבר. קלי החליטה לחדש את המסורת. לפני כמה חודשים הייתי אמור להצטרף לקורס כזה וללמוד את הנושא, בעידודה של ליידי מישל שקישרה אותי והמליצה עלי לקבוצה אחרת. בסופו של דבר בגלל שהקורס נפל על יום ההולדת שלי לא הלכתי. עכשיו נקרתה ההזדמנות ללמוד את הנושא שוב.
הרעיון הוא שקבוצת דומית נפגשות למסיבת תה בה משרתים אותן עבדים, אם זה בהכנת האוכל, סידור השולחן, הגשת התה וכו. זו לא עבודת מילצור רגילה אלה ממש שרות כמו באנגליה במאה ה-18. צריך ללמוד איך להתלבש, לדבר, להסתכל, לפנות, למזוג, להגיש, לקוד, איך לנחש מה הגבירות צריכות מבלי שיקראו לך, איך להגיש מבלי להיות מורגש יותר מידי וגם איך לא למשוך יותר מידי תשומת לב.
לאחר שתית התה, מקובל שהעבדים נותנים גם שרותים אחרים לגבירות כמו מסאג' בכפות הרגליים או כל דבר אחר. לעתים עבד יושפל או יוענש, לעיתים יקבל פרס.
בכל מקרה, בזכות קלי, נפל בחלקי להיות במחזור הראשון של קורס "מגישי התה". הפעם הראשונה, שהתקיימה היום, היתה מעין "פיילוט" למה שיקרה בעתיד.
נבחרתי, ביחד עם עוד סאבית, איירין, להיות הראשונים שעוברים את הקורס ואת מסיבת התה הראשונה. תפקידינו יהיה לשרת במסיבות הבאות ולהכשיר משרתים חדשים. כל מה שנלמד בקורס נצטרך ללמד את האחרים שירצו לשרת. הוזמנו לשעה 12 וחצי בצהרים. קלי הצטרפה אלי כדי לפקח, ללמוד מה נדרש מעבדים, ואיך כל העניין מתנהל, וגם כדי לעזור באירוח הגבירות.
בעלת המקום, קייט, לימדה אותנו איך לקפל מפיות, איך לטפל בכלי הכסף, איך להכין את התה (תה מאוד יקר ומשובח), איך להגיש, מאיזה צד לגשת, איך לעמוד ובכלל באופן כללי איך להתנהג. לאחר השעור הקצר נשלחנו למרק את כלי הכסף, להכין סלטים, לסדר את השולחנות, לנקות, לאפות ולהכין את התה. שמונת הגבירות הגיעו בשעה שלוש, את חלקן לא הכרתי, את השאר, סטייסי בינהן, הכרתי. איריין קיבלה אותן בפתח הבית, הובילה אותן לחדר ההסבה וחזרה למטבח. שמענו אותן צוחקות ומדברות אבל לא הצלחנו לשמוע על מה.
המשכנו בעיסוקינו. לאחר כשעה הן נכנסו לחדר האורחים והתיישבו מסביב לשולחן.
השולחן עצמו נראה ממש כמו בסרטים, מפה אדומה מתחת ועליה מפה סרוגה לבנה . על השולחן מסודר הסכו"ם מכסף בצורה מופתית, צלחות קטנות וכוסות תה מחרסינה, פרחים במרכז השולחן. קיבלנו את הסימן להתחיל להגיש וניגשנו למלאכה. מגשים ביד ימין, יד שמאל מאחורי הגב, הגשה לצד שמאל של הגבירה, הורדת המגש לגובה אופטימלי, לא נמוך מידי ולא גבוה מידי, שהיה של שתיים שלוש שניות כדי לוודא שהיא לא רוצה לקחת עוד ומעבר לגבירה הבאה. לקיחה של צלחת או כוס מצד ימין. את המארחת משרתים אחרונה. בין לבין התחבאנו במטבח והתלחשנו ביננו מה לעשות הלאה ומה ראוי לעשות. עכשיו כבר שמענו את נושאי השיחה ויכולנו להתלחש ביננו בנושא.
כולם היו לבושים יפה. הגבירות היו לבושות בשמלות ערב ואנחנו היינו לבושים בשחור אלגנטי. הסתכלתי על קלי והייתי מאוד גאה בגבירתי. קלי לבשה שמלת ערב חדשה שקנתה במיוחד לארוע, נעלי עקב גבוהים ונראתה מאוד גאה ורשמית. הבטתי בה מלא הערצה, איזה בר מזל אני להיות שייך לגבירה כ"כ אצילית. הרגשתי כמו בסידרה "אדונים ומשרתים", הגשנו, שרתנו, התלחשנו במטבח, הקשבנו לשיחתן בסתר ועשינו את כל יכולתינו לשרת אותן כראוי, בשקט, בנימוס, עם כל הגינונים הראויים. הכנו את התה כפי שלימדה אותנו קייט. תשע כפיות של תערובת עלים ריחנית בקומקום חרסינה, מחכים 5 דקות ומגישים. שופטים את התה לכוסות תוך שימוש במסננת. מכינים קנקן נוסף מלא מים חמים, שמא התה מרוכז מידי ואז אפשר להוסיף מיים חמים לדילול. לשם כך, לעולם לא ממלאים את הכוס עד הסוף אלא רק שני שלישים ממנה כדי לאפשר הוספת מים חמים או חלב לפי הצורך. עברנו מידי פעם, בשקט מופתי, לוודא שכוסות התה של הגבירות מלאות וכדי למלא אחר כל בקשה שלהן.
לאחר הארוחה הן חזרו לחדר ההסבה ואנחנו סילקנו את כל השאריות, שטפנו כלים ומידי פעם הגשנו תה בחדר השני. איירין שוחררה ואני נותרתי להגיש ולסיים את נקיון המטבח.
כל הערב הסתכלתי על קלי, היא השתדלה להיות קשוחה, אבל תפסתי אותה מחייכת אלי מידי פעם.
הגבירות עזבו, אני עמדתי ופתחתי להן את הדלת ונפרדתי מהן לשלום. קלי, סטייסי, ליידי אן וקייט נשארו. קלי הורתה לי להצטרף אליהן בחדר ההסבה והתיישבתי לרגליה. היא ליטפה את ראשי ולחשה לי שהיא ממש מרוצה ממני. "חבל שלא הבאתי איתי את הציוד, כי מגיע לך פרס". סטייסי הציעה שהן תשתמשנה בציוד של המקום אבל השיחה גלשה למקומות אחרים ובמהרה הן שקעו בשיחה על החתונה. קייט תעשה את הקייטרינג בחתונה והן דנו בסוג המנות וכיוצא בזה.
ליוותי את קלי אל המכונית ופתחתי לה את הדלת, היא נישקה אותי על שפתי "אני גאה בך" אמרה.
לפני 19 שנים. יום שני, 5 במרץ 2007 בשעה 7:06