חזרתי ארצה מההרפתקה שלי ישר לערמות מאמרים ושיעורים מוקלטים להשלים (יאייי ...)
בעודי מתחמקת מלסכם שיעור, החלטתי להכנס לפה ולכתוב קצת ולעדכן איך היה לי בארץ היפה. זה מרגיש הרבה יותר פרודקטיבי מאשר לבהות בטיקטוקים מפגרים ולהרגיש צניחה באייקיו ובתאי מוח.
בין השבועות הכי מרוקנים והכי ממלאים שהיו לי השנה. עם כמה שהפסטיבל רוקן אותי נפשית בגלל האינטנסיביות שלו, אני אדם רגיש וקשה לי עם עומס גירויים ואינטנסיוביות לאורך זמן.
ככה הוא מילא אותי בכוחות חדשים ורעב מחודש להופעות ופסטיבלים בארץ.
ראיתי הופעות שישה ימים רצוף עד שביום הרביעי כבר נמאס לי ובשאר היומיים שנשארו יותר ישבתי בצד ודיברתי עם אנשים ובקושי ראיתי הופעות.
היו בפסטיבל כמויות מטורפות של ישראלים, בכל פינה שמעתי עיברית והאוהל שחלקתי עם חברי הטוב היה ממוקם בפינה של ישראלים. לרוב לא רוצים להתקל בישראלים בחו"ל, מגיעים לחו"ל בשביל לברוח
אבל הפעם היה משהו מאוד נחמד בזה שהייתי מוקפת בישראלים. לא הרגשתי לבד ויכולתי גם להעמיק קשרים עם אנשים שהייתי רואה מידי פעם בהופעות בארץ וליצור קשרים חדשים. התחברתי שם עם זוג חברים טובים שעובדים ביחד מצפון הארץ ומצאתי את עצמי מבלה את הפסטיבל בעיקר איתם
בעיקר בגלל שהבחורה העיפה לי את הסכך. יפייפיה, צינית, חכמה ואלטרנטיבית. כל מה שאני מחפשת בבחורה! ובמשך כמה ימים רציתי להתחיל איתה ובסוף עזרתי אומץ רק ביום השלישי. לרוב אני לא מתחילה עם נשים, אני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שהן לא בקטע של בנות וגם אם כן אז שהן לא בקטע שלי. אבל הפעם עזרתי אומץ והתחלתי איתה. היא כן יוצאת עם מישהו ככה שקיבלתי תשובה שלילית עם פוטנציאל לכן בעתיד. היא אמרה שאם זה לא יעבוד עם הבחור היא תזכור את זה ושהיא לא שוללת שנצא בעתיד. היה נחמד לשמוע את זה גם אם היא "סיבנה" אותי בעדינות כי היא לא רצתה לפגוע לי באגו. אבל לגמרי הרגשתי כימיה בנינו ואני חושבת שגם היא הרגישה
רקדתי המון, שתיתי המון ובעיקר חוויתי המון ואני שמחה שטסתי
ובמילים אלו, אפסיק להתחמק ואחזור ללמוד
ובהצלחה לכל הסטודנטים!
