תהיות מענות וחלומות

אז הרצון לכתוב חזר. נעלמתי וחזרתי 

אני בחופש לעוד חודש. חזרתי  ללכת להופעות, לנדידות ברחבי הארץ , לחקור משחקים וספרים חדשים 

ובעיקר לחקור את עצמי ולהמשיך במסע שלי עם השקט

אפילו חייתי בדממה,
במקום ירוק, מלא נשמה.

שאפתי, נשמתי, הכול נעצר,
השקט נשמע אחרת כשאין שום צליל זר.

שקט צורם, שקט רועם,
שקט עדין, שקט שלם.

השקט חמקמק, ממלא ומתעתע,
דווקא כשלא אוחזים, הוא נרגע ושוקע

להרפות, מחשבות נודדות, שוב להרפות

הן יבואו שוב, המחשבות תמיד עוברות 

אין לאן להגיע, יש רק להיות

להניח ללב, להיפתח ולראות.

אי נוחות מתערבבת עם נוחות,
נוחות מתערבבת עם עייפות,
כל שנייה אחרת

שאיפה, נשימה, הרפיה
כאב מתרכך, עייפות מתמוססת

התודעה כמו גל גועש הלוחש תפילה,

בתוך כל גל יש גם סוף וגם התחלה