סיפורה של מתחלפת

לאדם הנכון בזמן הנכון.

אני מתגעגעת להרגשה של השחרור והביטחון בתוך הדינמיקה הבדסמית, להרגיש את הליטלית הבראטית שבי מתגנבת החוצה למרחב עוטף..

אולי הגיע הזמן לקפוץ למים עתירי כרישים, צלופחים, פיראנות ודגי ליצן וממש לקוות לטוב?

סתם תהייה שכזו.

מישהו פה?

***חוזלש,  חזרתי להיות שכירה מן המניין..למעט העובדה שהכי לא מהשורה הטריוויאלית

חושבת ובונה עסק חדש באזור בת ים/חולון/ראשון 

מישהו פה מתמצא בבניית עסק? יכול לייעץ? חווה? בעלי מקצוע?

אשמח לתגובות של במה יכולים לעזור/במה עוסקים והאם אתם מהאזור

סמרטוט שכזה הגיע לשחק,

דיבר ודיבר וטען ש"לא כואב".

אז עברה מחט ועוד עשרה,

ועדיין אומר "מרגיש שכלום לא קרה".

אומרת "אוקיי" ומביאה מחטים כתומות

מעבירה אחת אחת לצליל יללות

למרות היללות עדיין אמר:

"זה בכלל לא כאב", וחתם את גורלו האכזר.

את הפיטמה השנייה מושכת ומסובבת

מעבירה לאט את המחט האוהבת

פיתולים של אי נוחות וגניחות של כאב

"זה סוג הכאב שאתה אוהב?"

בחיוך זדוני מול הנשלט העיקש

המשיך להיות בראט הילדון הטיפש

אז צביטה הגיעה מעל המחט

הכלבלב לא יכול לשבת יותר על התחת

הוא נע וזז ומבקש סליחה

"זה כל מה שהייתי צריכה ממך"

אכן נסלח על ההתחצפות

להבא, הוא לא יצא מזה בכזו קלות

הוא הגיע בשעה איחור,  מוצדק יש לציין..

נכנס ואומר שלום ואנחנו מקשקשים קצת.

הוא נשלח לנקות והוא מתקתק את הבית כמעט לשלמות. מה שנאמר מספיק טוב ויש עוד מה ללמוד(מה שכן את הכלים הוא עשה מושלם לרמת הספץ בדיוק כמו שאוהבת).. התנהלות כמו שאוהבת, הוא נוזל מחום ואני מורידה אותו לפרגון על עבודה טובה..

מה יותר טוב מכפות רגליים?!

רגל בפה ואני רואה את הדגדגן(קטן מדי בשביל להיות זין חחח) נעמד.

אני מרפרפת בעדינות עם הרגל השנייה והוא לא יכול לשלוט בעצמו וגומר בתחתונים חחחח

אני מתה שהם מרוגשים כמו ילדים בני 16 בתולים שבחורה מסתכלת עליהם פעם ראשונה.

הוא באמת כלב טוב.. ואני צריכה עבורו שם.

רעיונות? חשבתי על ספידי😋😈🤭

אני חולה ויש לי חום ונשלט שעלה לי על העצבים, הוא מסמן וי על כל תיבה שצריכה אבל הוא מנסה לשלוט מלמטה וזה לא עבורי.. סעמק.

אני מקוררת של השמחות ואין לי כוח לכלום, צריכה מרק אבל אני בקיטו אז אין את מה שאוהבת בפנים, אלא אם יש למישהו ההמלצות.. או מתכונים... או רוצה להביא לי.

אני צריכה אוטריווין ורחוק לי הבית מרקחת.

אני צריכה דאדי שיטפל אבל כולם עם אגו ולא יודעים איך לגשת אז וויתרתי למעט החבר ששולט לי באוכל שהוא הדאדי מרחוק...

אני חולה ובא לי לבכות מחום, ומעצבים ומעייפות אבל במקום זה פורקת פה, דיכוטומי לחלוטין(שחור-לבן, מציאות ופנטזייה) וגנרי. 

אופפפפ

אז חבר תפס את המשבצת של החיפוש דום של הבוקר.

קל לי לשחרר אליו עד שימצא הדאדי הראוי, מרגישה בטוחה איתו והאמת, מדגדג לי ה"ילדה טובה" שמקבלת שעושה משהו כראוי.

מנגד היה סשן מושלם של מדיקל מלווה בחיטוי של לימון ואלכוהול(לא יחד 😋) שהועבר לנשלט נפלא וחדש, הכל זרם יפה ונוח ותקשורתי.

ולסיום, איכשהו התחשמלתי ונשכתי את הלשון, מיאווצ'י 

עד פה- מסמנת את היום כהצלחה! למעט ההתחשמלות🤦‍♀️🤦‍♀️

מתחילה קיטו ובא לי דאדי ולמה לא לשלב בין השניים?

מחפשת מישהו הן 35-45, מונו, מנוסה, גרוש/אלמן/רווק, משפחתי ובעל ערכים

יש כזה?

עם המצב הכלכלי והגאופוליטי נראה לי שאתחיל למכור תחתונים בטלגרם שיהיה לקופה קטנה במידה וצריך לעוף מפה

(כלובי אל תחסום באמאשלך)

להלן הפריט להבן היחידי שיש לי בארון בתוספת פרוות חתול שהתכרבל עליהם דקה לפני🤣🐈‍⬛️💜🩲 

הוא הגיע לסשן שוב, פעם במי יודע כמה..

קצת אימפקט והצלפות ואני יודעת שהוא צריך משהו אחר.

לוקחת אותו לאמבטיה והוא שוטף לי את הכפות הרגליים ומעסה כפי שנדרש כרגיל.. 

אנחנו הולכים לחדר ואני מייבשת לו את הרגליים על הפרצוף, סופסוף הזקנקן שלו שימושי למשהו.

האצבעות עוברות על השפתיים והוא פותח את הפה בתאווה. 

יונק, מוצץ וטורף אותן ואני מאשרת לו לגעת בעצמן.. הוא כזה כלב טוב.

מקצב היניקה של האצבעות שלי אני יודעת שהוא קרוב ללהתפוצץ והפעם הרשתי לו אבל עם טוויסט קטן- מה שיוצא אתה זוכה ללקק, והוא, קשה לו. בהיותי נסיכה מתחשבת אני מוציאה את הרגליים שלי מהפה שלו ומכוונת את כפות הרגליים שלי לאגן שלו. 

בוא מתחכך ולא יכול לעצור, הוא יודע מה הולך לקרות...

אני אומרת לו שהוא זונה נפלאה והוא מתפוצץ על כפות הרגליים שלי ללא שלי במטחים לבנבנים-כסופים..

כפות הרגליים שלי בצורת קערה קטנה והוא יודע שהוא חייב לנקות..

יש תמונה אבל.. האם שווה להעלות?