הכרנו עוד שהייתי ביפן וחשבתי שזה היה מפגש של עוד שני זרים ברכבת.
אני עדיין זוכרת את חצי החיוך שלו כשהוא תפס אותי בוהה. גבר כל כך יפה לא רואים כל יום..
התחלתי להתארגן ליציאה מהרכבת כששמעתי קול עם מבטא בריטי עמוק מאחוריי מתנצל, הסתובבתי בציפייה והוא שאל אם אפשר שנשב לקפה במידה ולא ממהרת וכמובן שהסכמתי, משהו בו הריח מוכר והרגיש בטוח, לא יכולתי לסרב..
ישבנו לקפה ושאלתי אותו אם אנחנו מכירים, הוא אמר שראה אותי במסיבת פטיש ביוקהמה ולי נפלה הלסת לרצפה.. דיברנו עד שהתחיל להיות מאוחר והחלפנו מספרי טלפונים.. הוא היה נשוי ואני היית פרודה, משהו לא ישב לגמרי עד הסוף ולא חשבתי שנחזור לקשר או שאי פעם נתראה שוב..
לפני כשבועיים קיבלתי הודעה ממנו: "אני יודע שחזרת לישראל ואני אחרי גירושים ובלונדון, יכול לעלות על הטיסה הבאה", בפעם השנייה בתוך שנה הגבר הזה ברגע הופך לי את הבטן מהתרגשות. אמרתי לו שהמצב מורכב וכרגע זה מסובך עם הילד והכל.. הוא מבחינתו קנה כרטיס לשבוע אחרי והודיע שהוא שכר חדר במלון בעיר השכנה. אני עם הגב לקיר וזו הרגשה כל כך נעימה!!
לא יכולתי להתאפק, הוא נחת בראשון האחרון, נפגשנו לקפה בעבודה שלי והתחלנו לדבר על מה קדימה. הוא מבחינתו חיפש את השולטת שהוא ראה במסיבה ההיא . בכנות לא ציפיתי, הוא לא נראה/נשמע/מתהלך או מתייחס כמו כל נשלט אחר שפגשתי וזה הדליק לי יצר צייד שלא חוויתי ממנו שנים.
נפגשנו באותו ערב לאור נרות, חצי רומנטי חצי בדסמי, ערבוביה של רגשות.
טיפות השעווה מטפטפות על גופו המפוסל כאשר אני מחלצת ממנו גניחות קטנות של עונג עטוף בכאב עם ציפורניים שחרצו פסים אדומים בוהקים על ישבנו.
כך לאורך השבוע האחרון. כל יום סשן אחר, פעם חבלים, פעם שעווה, פעם ניוש והיום.. היום זה היה אחרת, הוא הסכים לי לדמם אותו ואני ברקיע השביעי. הרעב לציד קיבל מענה והצורך בדם נרגע.
מחר הצעצוע המיובא חוזר הביתה ואני, אני רק מצפה לשים עליו את ידיי שוב.. מצפה עם טעם של עוד לגבר היפה עם המבטא הבריטי ממלכה רחוקה.
