לפני 9 חודשים. יום שני, 14 באפריל 2025 בשעה 15:09
ברגעים אלה ממש הוא שוכב תחת כפות רגליי, שטיח, אמצעי, רכוש, צעצוע שאני נהנת להשתמש בו כרצוני וכראות עיניי.
הוא כל כך יפה, כנוע, מסור ומתקיים עבורי..
אין דבר מושלם מההתמסרות שלו, מההכלה שלו, מהצורך שלו להיות עבורי..
הוא במקומו, נמוך אבל ברקיע השביעי. ואני? אני מטיילת לי על ענן של אושר.