בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סיפורה של מתחלפת

עולם של הפכים משלימים, הכמיהה לשליטה והצורך בהתמסרות
לפני 11 חודשים. יום שבת, 26 באפריל 2025 בשעה 16:50

אתה מביא את המסיכת הפנים שאני אוהבת, קרם הגוף וגרבי ברך חדשות.

אני נשטפת ואתה בנתיים מנקה ומסדר, אני שמה את המסיכה ושותה את הקפה של הערב שמחכה לי בדיוק כמו שאני אוהבת על השולחן.

מדליקה טלוויזיה להמשיך את Wonda-vision בזמן שאתה מסיים את מטלותייך בחוטיני השחור היפה שמצניע כמעט כלום וחושף בדיוק כמה שצריך ובא לשמש כהדום עד שארצה את המסאז' של מוצ"ש.  

 

בהיותך הדום כל כך טוב, והכוס כבר לא הכי חמה, אני מניחה את הכוס על גבך, רואה את חוסר הנוחות וההיסוס שהכוס תיפול.

 

אני מלטפת את ראשך ומהדקת את עיטוף החוטיני על גופך ופיסת הבד שמשפשפת את החור שאתה מת שאפתח. 

כל הידוק ואתה נפתח עוד, הכוס רועדת ואתה מיילל כמו כלבה טובה.

אני לוקחת את הכוס לכיור שהחוטיני שלך משמש כרצועה ואתה ב"רגלי".

אתה מתנהג כל כך יפה שאתה זוכה שדחוף את הפלג שאתה צמא אליו כל כך, רטוב כל כך שלא צריך חומר סיכוך.

אני מושיבה אותך מולי, כשהפלאג נדחף עוד פנימה בישיבה שלך על הרצפה, אתה מתבכיין על זה שהחור שלך נמתח ואני מגחכת ושואלת אם אתה רוצה להוציא.. אתה משפיל ראש ואומר שלא, שזה נעים לך, ובהתאם לכך..נעים גם לי. מאוד.

 

עוד פרק עובר ואני שקועה במחשבות שמתרוקנות לך מהראש, אתה שקוע במסאז, אצבע אחר אצבע, משם לקשת ולעקב, לשוק, לירך, ואתה מקבל הוראה לעצור, זה לא בשבילך ולא ממקומך להמשיך. 

אני רואה את הז' שלך מנסה להתמתח ולגדול בכלוב ונבלם, את הרעד של הכאב והעונג, ההשפלה ואת העובדה שאתה גאה כי אתה זאת עבורי.

"אתה מטפטף לי על הרצפה הנקייה", אתה משפיל מבט לראות את הנזק שעשית,  הראש שלך נדחף בעדינות ואתה מלקק את השלולית שנוצרה ממך ובגללך.

 

אתה יודע שעל בלאגן כזה ראוי עונש קטן. 

נותנת לך לבחור בין ה tens לבין הנר שאתה שונא כל כך. "חשמל תמיד עדיף" אתה אומר בעיניים בוהקות. שתי אלקטרודות מתחברות לצידי הכלוב ועוד שתיים בצידי החור הפעור שלך.

פולס חשמל ראשון ואתה גונח, מעלה דרגה ואתה נאנח, עוד אחת ואתה מתפתל וברביעית אתה מיילל בחצי כאב משולב בכל שלושת המצבים הקודמים.

משחקת עם העוצמות תוך כדי שמעבירה יד מלטפת על הראש והגב שלך, מושכת בזנב מדי פעם, מעבירה ציפורניים לסמן את הרכוש שלי."עוד קצת וסיימנו" אני לוחשת לך באוזן ואתה מגרגר מהנאה "תודה נסיכה שלי" ומרייר מאושר.

 

אני מורידה את האלקטרודות, מוציאה לך את הזנב ונותנת לך אישור ללקק, למצוץ, להעריץ ולקדש כל מילימטר בכפות רגליי.אין כמו טיפוח של מוצ"ש. 

 

מה עוד אפשר לבקש?

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י