הוא שלח הודעה שהתפספסה אבל הצלחנו להתראות בכל מקרה.
הפטישיסט היפה שלי, הלא גמיש בעליל, שיצא לי למילואים והחיים נתקעו בדרך ומפה לשם עברו להם מעל שלושה חודשים.
הוא הגיע עם חיוך מרוח, הוא מרגיש כמו בית עבורי, הפעם הבאתי לנו סודה וגומי שזה יחסוך זמן,שזה בדרך כלל תפקידו, התגעגעתי לראות אותו..
הוא עלה והכל זרם על מי מנוחות, כחברים ותיקים, הוא כל כך יפה, מקועקע כמו שאוהבת עם גוף מושלם אבל לא מדי עשוי.
הוא עושה לי מסאז ברגליים, מריח, מסניף אותי לקרבו, נושם אותי כחמצן ועובר על כך מילימטר, אצבע אחרי אצבע, הקשת, העקב, גב הרגל, הקרסול...
אני מורידה אותו למקומו כשטיח ומשחקת בפה שלו עם רגל אחת ובמפשעותיו ברגל השנייה, אוחחח כשהוא מתגעגעעעע
אני מעלה אותו אחרי כחצי שעה לנאדו, הוא לא מתורגל וכבר לא גמיש כמו פעם, המילואים עשו את שלהם(ותודה לשד שהוא חזר בחתיכה אחת), הוא לא מצליח להחזיק ואני מושיבה אותו במנח שיהיה לו קל יותר.
הוא זכה ברצון שלי לתת לו להתפרק, הוא קצת מתחכך בכפות רגלי, ונוגע.. רגל אחת עולה לפיו והוא עוצם עיניים כאילו מגע אלוהים עוטף אותו ברגע זה. אני סופרת לאחור מ10 והוא משגר מטח אחר מטח של גבריותו, בהוראה, על כף הרגל שלי.
הוא כזה צעצוע טוב.
אנחנו יושבים, שותים, מדברים, צוחקים כאילו הכל רגיל ולא לפני רגע ראיתי אותו במצב הכי אינטימי שקיים.. אנחנו צוחקים כמה הוא לא גמיש וחייב לתרגל את הנאדו עבורי, זה מרגיש כל כך טבעי.. הזמן עובר והוא משוחרר הביתה, ללילה העוטף.
התגעגעתי אליו..עד הפעם הבאה.