אני די בטוחה שהוא כאן או לפחות חלק מהעולם הזה. לא יודעת אם נשלט, או שולט, או מתחלף או אחר, אבל בטוח כאן. האמת, זה לא משנה.
לפעמים אני חושבת מה היה קורה אם היינו שורדים את החברות שלנו ומגיעים למשהו רציני כמו נישואין. רוב הסיכויים שהיינו מתגרשים, כי הוא היה נפש חופשיה ואני לא.
רוב הסיכויים שלא הייתי מגלה איתו את העולם הזה. בטוח הייתי מתנגדת, מראה סלידה, חוסר רצון וכו'. אז, לא נראה לי שהייתי פתוחה מספיק לקבל משהו שונה בלי להעביר ביקורת.
אני חושבת שדווקא החיים עם גבר מאוד סגור, מאוד מקובע ומרובע בכל הקשור למיניות, דחפו אותי לרצון לחקור, להבין ובטוח לא לשפוט.
כאשר נותנים לך את ההרגשה שאתה שונה, מוזר ומשהו לא תקין אצלך, אתה מתחיל לחקור. כנראה זה מגיע מהרצון האנושי להוכיח שהכל בסדר איתך או שהרצון לגלות עולמות חדשים והסקרנות הטבעית דווקא מתעוררים כאשר יש חוסר, כאשר יש רעב, כאשר אסור.
