לפעמים, לא משנה כמה נהיה אנשים טובים, כמה נשקיע, כמה נהיה נחמדים, יהיה מישהו שינהג בנו בחוסר כבוד, בחוסר הערכה, בצורה מגעילה.
בדרך כלל, נחשוב שהבעיה בנו, שאנחנו הלא בסדר, שאנחנו טיפשים, מכוערים, מגעילים. לצערי, ככה המוח שלנו מתוכנן, לזכור את החוויות הלא טובות, להתעכב על קצת הרע שחווינו לעומת הטוב. זה בדרך כלל אוכל אותנו מבפנים וחבל.
כאשר משהו לא נעים קורה לנו, כאשר מישהו נוהג בנו בזלזול, כדאי לנו להזכר בחוויות הטובות, באנשים הטובים, ברגעים הטובים. והכי חשוב להבין שהבעיה לא בנו, אלא בהם.
אני מתארת לעצמי שמישהו קורא אותי וחושב לעצמו, נו ומה את רוצה להגיד בכל המונולוג הזה?
מה שאני רוצה להגיד, במיוחד לעצמי, שצריך להתרכז בחוויות החיוביות הרבות שאני עוברת לעומת חוויות הלא נעימות שהן הנדירות.
*שיר לא מתאים, אבל יפה, תהנו.
** בינתיים קיבלתי הצעה לשיר אחר שמתאים, אז יאללה מצרפת גם אותו לסניף הקטן של youtube שיש לי כאן:
